עורך דין שהואשם בהברחת סמים לבית מעצר העניק בהסכם החדש את בעלותו בדירה לאשתו. בית המשפט ביטל את ההעברה לאחר שהתרשם כי הדרך הבהולה בה נעשתה מוכיחה כוונה להבריח את הנכס מנושים
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה בקשה של נאמן בהליכי חדלות פירעון והורה על ביטול הענקה ללא תמורה של דירה מהחייב לאשתו. בני הזוג התנגדו לבקשה. האישה טענה שמדובר בדירה שקנתה מכספה ושהייתה רשומה על שמה עד 2017, אז העניקה אותה לבעלה במתנה תמורת שלום בית ובתנאים מסוימים. הבעל הודה שלא עמד בתנאים ומסיבה זו, לטענתו, החזיר את הדירה לאשתו. השופטת ג'ויה סקפה שפירא הסבירה שהתנאים חסרי משמעות משלא נרשמה לגביהם הערת אזהרה על הנכס. היא ציינה כי המהירות שבה הוחזרה הבעלות בדירה לאישה מלמדת על הרצון להבריח אותה מנושים, וקבעה שהדירה תירשם על שם החייב.
החייב הוא עורך דין שהושעה עקב הרשעתו בהכנסת והוצאת חפצים מהכלא והחזקת סמים.
בנובמבר 2020 ניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניינו לבקשת בנק לאומי לישראל, בשל חוב של כ-519,000 שקל לבנק.
במקביל, באותו חודש אושר בבית משפט לענייני משפחה הסכם ממון שערכו עורך הדין ואשתו רק 4 חודשים קודם לכן, ובו העביר החייב לאשתו דירה שרשומה על שמו ללא תמורה.
בעקבות זאת הגיש הנאמן בהליך חדלות הפירעון בקשה לביטול ההענקה, בטענה שמדובר בהברחת נכסים.
בנק לאומי והממונה על חדלות פירעון תמכו בבקשה. החייב ואשתו התנגדו.
האישה טענה שהדירה נקנתה מכספים שקיבלה מהוריה ובהסכם ממון שנחתם בין בני הזוג ב-1998, לפני הנישואים, הוחרגה מהרכוש המשותף. לדבריה, בשנת 2017 חל משבר בנישואים ומתוך רצון לשקם את היחסים היא העניקה לבעלה את הדירה בהסכם מתנה, תוך התחייבות שלו למספר תנאים, בהם, שייקח חלק בטיפול זוגי ויתנתק מגורמים עברייניים. אלא שהוא לא עמד בהתחייבות, ועם מעצרו ב-2019 היא דרשה שהדירה תירשם בחזרה על שמה, וכך היה.
החייב אישר את דברי אשתו, וציין כי מטרת העברת הדירה לבעלותו ב-2017 הייתה להשאיר את הבית במשפחה ולמנוע מבנותיה של האישה מנישואים קודמים לנכס אותו לעצמן.
ללא נפקות קניינית
השופטת סקפה שפירא הסבירה שהסיבה שבגללה העבירה האישה את הדירה לבעלות בעלה בשנת 2017 אינה רלוונטית, ובית המשפט מוסמך להורות על ביטול פעולה שהביאה לגריעת נכס מקופת הנשייה.
היא ציינה שהעברת הנכס במתנה מהאישה לבעל היא עסקה במקרקעין שהסתיימה ברישום. לכן, כאשר קבעו בני הזוג תנאים שללא קיומם תתבטל הבעלות, היה עליהם לרשום הערת אזהרה מתאימה כלפי כולי עלמא, ומשלא עשו זאת - התנאים נעדרי נפקות קניינית. כך למשל, אם היה מוכר הבעל את הדירה לצד שלישי, ברור שלאחר מכן הוא לא היה יכול להחזיר את הבעלות בדירה לאישה.
השופטת הוסיפה כי בנסיבות אלה הדרך היחידה לביטול המתנה הייתה באמצעות רישום הדירה מחדש על שם האישה, והצדדים אומנם עשו זאת, אלא שהבהילות בה נעשתה העברת הרישום על שמה, מבססת את המסקנה שהסיבה לכך לא הייתה פעילותו הפלילית של הבעל, כי אם החשש שהדירה תמומש על-ידי הנושים.
לפיכך, השופטת קיבלה את בקשת הנאמן והורתה על ביטול רישום הדירה על שם האישה ורישומה על שם החייב.
- ב"כ האישה: עו"ד צבי מרגליות, עו"ד בני לוריא
- ב"כ הנושה: עו"ד רונית אדהאן
- ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד תהילה ביטון-שמש
עו"ד אסף ברבי
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.