צוואת האם בוטלה: "לא ייתכן שנישלה את בתה החולה"

שתי ערכאות הגיעו למסקנה שהצוואה נערכה תוך מעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת של בנה היורש. בהעדר הסבר הגיוני לנישול אחותו מתמודדת הנפש, נקבע שהצוואה בטלה

דאגה במשך שנים לבתה מתמודדת ת הנפש, אך ברגע האמת נישלה אותה מירושתה? בנה של האישה, הזוכה הבלעדי בצוואתה, טען שכן. אלא שגרסתו נדחתה הן בבית המשפט למשפחה והן במסגרת ערעורו על פסק הדין למחוזי בחיפה. השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ואריה נאמן הצטרפו למסקנת קודמם, כי הצוואה נגועה במעורבות פסולה והשפעה בלתי הוגנת, ועל כן בטלה.  

המערער ושלושת המשיבים הם אחים, ילדיה של אישה שהלכה לעולמה ב-2020. תריסר שנים טרם מותה, במאי 2008, ערכה המנוחה צוואה לטובת בנה-המערער תוך נישול יתר ילדיה, ביניהם בתה, הסובלת מגיל צעיר ממחלת נפש. בינואר אשתקד קבע בית המשפט למשפחה בקריות שהצוואה בטלה, מאחר שנערכה תחת מעורבות הזוכה והשפעתו הבלתי הוגנת.

בפסק דינו הגיע השופט ניר זיתוני למסקנה שהזוכה היה נוכח במעמד חתימת הצוואה ואף לקח חלק בניסוחה, באופן העולה כדי מעורבות אסורה. נימוק מרכזי נוסף לביטול הצוואה נגע לחוסר ההיגיון הטמון בהעדפת המנוחה כביכול את בנה-הזוכה על פני יתר ילדיה, ובפרט בתה מתמודדת הנפש לה הושיטה עזרה ותמיכה ברבות השנים.

בערעור שהוגש למחוזי לפני כשנה טען הזוכה שבית המשפט טעה כשייחס לו מעורבות בעריכת הצוואה והשפעה בלתי הוגנת. הוא התעקש שרצון אמו היה להוריש לו את רכושה ובפרט את המשק שלה, זאת בשל ניסיונו הרב בתחזוקתו לעומת יתר אחיו. בקשתו הייתה לקיים את צוואתה ככתבה וכלשונה.

מנגד טענו האחים שפסק הדין נכון ואין להתערב בו. בפרט סמכו המשיבים את ידיהם על קביעת בית המשפט שלפיה אין היגיון בנישול אחותם מתמודדת הנפש מהעיזבון, שעה שגרה בבית אמה למשך 17 שנה והייתה יקרה לה מאוד.

"מעורבות קריטית וממשית"

ואכן, שופטי המחוזי קיבלו את טענת האחים, ולמעשה אישרו את מסקנת קודמם, כי לא ייתכן שהמנוחה תפקיר את בתה החולה, שהייתה אהובה עליה, בדמות נישולה מהירושה. "קיים חוסר היגיון בכך שהאם המנוחה תמצא לנכון להדיר את המשיבה מעיזבונה לאחר פטירתה, נוכח פעולותיה עבורה משך זמן כה רב, עת הייתה בחיים", כתבו.

בתוך כך הדגישו השופטים כי הזוכה הודה, למעשה, בנוכחותו במעמד חתימת הצוואה. הם הפנו לתמליל שיחה שהוגש לבית המשפט למשפחה, במסגרתו השיב הבן בחיוב לשאלה האם שהה בחדר שבו חתמה אמו על צוואתה.

מסקנת השופטים הייתה שלא קיימת הוכחה שהצוואה הינה פרי יוזמתה של המנוחה, בעוד שהיא נגועה במעורבות בנה-הזוכה, שניסה להעלים מעיני אחיו את העניין בחיי המנוחה, מחשש שפתיחת הנושא לדיון תביא לשינוי הצוואה.

בסופו של יום אישרו שופטי המחוזי את מסקנת קודמם, לפיה עולה ממסכת הראיות שלזוכה הייתה "מעורבות קריטית וממשית" בצוואת המנוחה, המגיעה לכדי מעורבות פסולה שיש בכוחה להביא לביטול הוראותיה.

לפיכך השופטים הורו על דחיית הערעור ועל הותרת ההחלטה על ביטול הצוואה על כנה. המערער חויב ב-15,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת אחיו.

• ב"כ המערער: עו"ד יניב אור ועו"ד דוד רוזן
• ב"כ המשיבים: עו"ד פרי איקו ועו"ד פרי אלטר יעל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.