בית משפט קבע כי עיריית יבנה התרשלה כשלא איתרה וסילקה מפגע במדרכה שגרם לנפילה ולשבר בקרסול של תושבת העיר
בית משפט השלום בתל אביב קביל תביעת נזקי גוף של אישה שנפלה ונפצעה בשל שיבוש במדרכה ביבנה. השופט משה תדמור-ברנשטיין קבע כי העירייה לא עמדה בחובתה לאתר את המפגע בזמן. לאחר הפחתת אשם תורם משמעותי של האישה, שנקבע כי הייתה יכולה להבחין במפגע מבעוד מועד, נפסקו לטובתה פיצויים והוצאות בסך 371,460 שקל.
התובעת, תושבת יבנה בשנות ה-50 לחייה, טענה כי בדצמבר 2020 בשעת ערב, בעת שצעדה בשביל צר לצד הכביש סמוך לבניין מגורים בעיר, רגלה נתקלה בבור עמוק במדרכה, והיא נפלה ונחבלה קשות. היא הגיעה באותו ערב למרפאת 'טרם', שם אובחן שבר בקרסול. בעקבות הפציעה היא נזקקה לגבס, התניידה חודשים ארוכים בכסא גלגלים וקביים, ומאז היא סובלת מפיברומיאלגיה, כאבים בתנועות הקרסול ומתסמונת כאב.
העירייה לא הכחישה את קיומו של המפגע, ואף מיהרה לתקנו לאחר שהתובעת דיווחה עליו כשבועיים לאחר התאונה. אולם לשיטתה, לא הוכח כי מדובר באותו מפגע שגרם לתאונה, ובכל מקרה התובעת נושאת באחריות עיקרית לנפילתה. עוד טענה העירייה כי לא התקבלה כל תלונה על שיבוש במדרכה באזור המדובר בתקופה שלפני התאונה, ולכן אין בסיס להטיל עליה אחריות.
הבור שצילם אחיינה של התובעת למחרת התאונה, מתוך פסק הדין
לא בור חדש
אלה שהשופט תדמור-ברנשטיין חשב אחרת. הוא קבע כי המפגע, שתועד בתמונות יום לאחר האירוע, מהווה "סיכון בלתי סביר" במרחב הציבורי. מהתמונות עלה כי מדובר בשיבוש ניכר שנוצר כתוצאה מהתפרקות ריצוף המדרכה, כשבין אבני הריצוף כבר החלה להתפתח צמחייה - דבר המעיד שככל הנראה הבור אינו תוצר של קריסה חדשה שנוצרה בסמוך לתאונה. לכן, קבע, העירייה הייתה צריכה לאתר ולתקן את המפגע מבעוד מועד, אך היא לא הוכיחה כי עשתה מספיק כדי לאתר מפגעים מסוג זה בחודשים שלפני התאונה.
לצד זאת קיבל השופט את עמדת העירייה לגבי קיומו של אשם תורם מצד התובעת. נקבע כי היא פסעה בשביל הצר במדרכה, שם היה המפגע, גם בדרכה אל הבניין, ולא רק בחזור ממנו. המשמעות היא שהייתה לה הזדמנות להבחין במפגע ולהימנע ממנו. עוד נדחתה טענתה כי בעת התאונה ירד גשם או שהייתה חשכה שגרמה לה לא לראות את הבור.
לעניין הנזק, הצדדים הסכימו כי נכותה הרפואית של התובעת עומדת על 30%. בית המשפט העמיד את נכותה התפקודית על 22%. בנסיבות אלה נזקי התובעת כתוצאה מהתאונה נאמדו בסכום של 455,000 ש"ח, שמתוכו הופחתו 30% בגין אשם תורם, כך שהפיצוי הסופי עומד על 300,534 ש"ח. בנוסף חויבה העירייה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 70,926 ש"ח.
- ב"כ התובעת: עו"ד ליאור לויט ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אמודאי ואח'
עו"ד שי טביב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.