האב תבע משמורת על בתו בת ה-3 לאחר שרשויות הרווחה דיווחו על התנהלות בעייתית וחסרת רגישות מצד האם כלפי הילדה. ביהמ"ש קבע כי שלילת חיבה פיזית וחום מסכנת את טובת הקטינה והחליט שהפתרון הוא משמורת משותפת.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב קבע לאחרונה משמורת משותפת של שני ההורים על ילדה כבת 3 למרות קיומה של חזקת הגיל הרך שקובעת כי עד גיל 6 המשמורת על הילדים תהיה אצל אמם. השופט ארז שני קבע כי דיווחי הרווחה על התנהלות האם - שמגלה חוסר אכפתיות ורגש כלפי בתה, מזניחה אותה, ולא מעניקה לה חום ואהבה - מצדיקים לסטות מהחזקה ולאפשר לאב לקחת חלק מלא בגידולה ולוודא כי צרכיה הרגשיים מסופקים והיא מטופלת כיאות.
האב הגיש תביעה להעברת המשמורת בבתו אחרי שהאם חטפה אותה לחו"ל ללא ידיעתו והעניקה לה חיסונים וטיפולים רפואיים מבלי לקבל את הסכמתו.
פקידת הסעד שמונתה בתיק הציגה תסקיר קשה מאוד על אודות התנהלות האם ואף ציינה בבית המשפט כי ליבה נשבר למראה הילדה המוזנחת, עם התספורת המוזרה, שאמה מטפלת בה "כמי שכפאה שד" ולא מעניקה לה חום, רגש ותשומת לב ראויה.
צורך חיוני
השופט שני ציין כי התנהלות האם מסכנת את הילדה ועשויה לפגוע בה רגשית. "כשם שקטין נזקק לאבות מזון לשם בניית גופו, כשם שקטין נזקק לקורת גג לראשו, לטיפול רפואי ולבגד עורו כך דרושה לקטין חיבה של הורה, הפגנת אהבה ותשומת לב", כתב.
"מחקרים אשר נעשו בקופים, להבדיל אלפי הבדלות, גילו כי שלילת אהבת אם או שלילת תשומת לב של קוף בלהקה מגור, תייצר קוף חולה בנפשו. על בני אדם תודה לאל לא נעשו ניסויים מכוונים כאלה, אך אנו יודעים שתינוקות בתי יתומים, על-פי המחקר, לוקים לא אחת ולא שתיים בבעיות רגשיות כדי כך שבבתי חולים רבים נהוגה משרת מלטפת, העוסקת במתן חיבה פיזית וחום אנושי לתינוקות. מדובר בצורך גופני ונפשי חיוני, שכאשר הוא נשלל מהווה הדבר סיכון של ממש לקטין".
בנסיבות אלה, שבהן גורמי המקצוע סבורים שהאם לא מיטיבה עם הילדה, קבע, חזקת הגיל הרך נסתרת ובהחלט אפשר לשקול את העברת המשמורת לאב.
עם זאת, השופט סבר כי מאחר שהיחסים בין ההורים קשים, המשמורת המשותפת עדיפה כדי למנוע ניכור הורי שלא ייגרם על ידי האב, שאינו סבור כי יסית את הילדה או ימנע ממנה להיפגש עם האם, אלא דווקא על ידי האם, שתנטוש אותה.
השופט ציין כי אמנם, בדרך כלל יחסים טובים בין ההורים הם תנאי למשמורת משותפת אך "לא תמיד כך הם פני הדברים". לעיתים, במקרים מורכבים ונדירים, אין ברירה אלא לקבוע משמורת משותפת כדי לוודא ששני ההורים נוכחים בחיי הילד ובמקרה הנוכחי - על מנת שהאב ישתמש בסמכויות כדי לוודא שצרכיה הרגשיים של הילדה מסופקים והיא מטופלת כיאות.
לפיכך השופט קבע כי המשמורת על הילדה תהיה משותפת לשני ההורים והסמיך את פקידת הסעד לקבוע זמני שהות, תוך המלצה לחלוקת זמנים שווה בכפוף לטובת הקטינה וצרכיה.
- ב"כ האב: עורך דין שמעון בר-לב
- ב"כ האם: מירב פונטש, עו"ד דיני משפחה (מטעם הסיוע המשפטי)
עו"ד גילה עיני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.