מלכה אביב, ממייסדי מושב גיתית ומי שכיהנה בעברה כשופטת, דרשה לקבל לידיה נחלה רביעית במספר, שהוקצתה כבר לאחרים. השופט לא נעתר לבקשתה, אלא ערך פשרה בין הצדדים
לא בכל יום שופט משתלח בשופטת אחרת. הפעם זה קרה, על רקע מחלוקת בנוגע להקצאת קרקעות במושב גיתית: השופט הבכיר זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה ביקר בחריפות את התנהלותה של השופטת בדימוס וממייסדי המושב, מלכה אביב, על ניסיונה לבצע מחטף של נחלות במסגרת הליך משפטי שניהלה לפני מספר שנים. הסיפור הסתיים בהחלטתו שהאגודה וההסתדרות הציונית יבנו בית נוסף במושב, ותיערך הגרלה בין משפחת אביב והתובעים.
בני הזוג אביב (הנתבעים בהליך) נמנים על דור המייסדים של המושב שבבקעת הירדן. בשלב מסוים החליטה אגודת המושב – שאביב אינם חברים בה – למסור לכל בעל נחלה ותיקה נחלה נוספת לבן חוזר וכן שתי יחידות דיור, לצורך ריענון השורות ומשיכת צעירים למושב.
בהתאם לכך התובעת ובעלה, חברי אגודה ותושבים ותיקים במושב, קיבלו בשנת 2013 נחלה עבור בנם (התובע). ואולם, מכיוון שהבן היה אז קטין, נאמר לאביו שעליו להפנות אותו לאגודה עד לשנת 2018 לשם הקצאת הנחלה על שמו.
אלא שבתווך, במהלך 2015, הגישו בני הזוג אביב תביעה לבית המשפט, אליה לא צירפו את התובעים, בה טענו שהאגודה התנכלה להם ולילדיהם על רקע השתייכותם לזרם פוליטי השונה משלה, תוך שדרשו לקבל את כל הזכויות המגיעות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה.
ביוני 2019 התקבלה תביעת אביב ונקבע שהם זכאים "לכל ההטבות הכלכליות-קנייניות" הניתנות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה, לרבות נחלה לבן חוזר. בהמשך הודיעה ההסתדרות הציונית לאגודה כי הנחלה שהוקצתה לתובע שייכת הלכה למעשה לבתם של אביב. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט במרץ 2020.
"עדות רצופה תמיהות"
לטענת התובעים, הנחלה נשוא המחלוקת הוקצתה להם כבר ב-2013 ולפיכך יש לקבוע שהם בעלי הזכויות בה. אגודת המושב תמכה בעמדתם.
מנגד, אביב וההסתדרות טענו שיש לדחות את התביעה, מאחר שההקצאה נעשתה כדין ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט.
השופט ימיני ביקר את החלטת בני הזוג אביב שלא לצרף לתביעתם משנת 2015 כנתבעים את כל מי שהיה עלול להיפגע מפסק הדין, כלומר את כל בעלי הנחלות במושב ובפרט את התובעים. "סבור אני שלפחות גב' אביב, שהיא שופטת בדימוס, הייתה מודעת או הייתה צריכה להיות מודעת לעניין זה. נראה שהדבר נעשה במכוון על מנת לבצע מחטף של נחלות", כתב.
לגבי עדותה של אביב במשפט הנוכחי כתב השופט שהיא הייתה "רצופה תמיהות" וכי "לדבריה מגיעות לה ולבעלה כל הזכויות שבעולם גם אם לא מגיעות לה, ואילו לאחרים מגיע פחות". ביחס לדבריה בחקירתה כי אינה לוקחת לתובעים את מה שקיבלו ב-2013 אלא בסך הכול לוקחת מה שמגיע לה, תהה השופט "האם לא מדובר במוסר כפול?".
השופט הדגיש כי בעוד משפחת אביב קיבלה כבר שלוש נחלות נוספות והמחלוקת היא לגבי הרביעית במספר, משפחת התובעים לא קיבלה נחלה כלשהי עבור בן חוזר. בנסיבות אלה, על מנת לקיים את פסק הדין מ-2019 מצד אחד וכדי לא לקפח את התובעים מן הצד השני, הורה השופט להסתדרות ולאגודה לבנות תוך שלוש שנים בית נוסף, כשלאחר מכן תיערך הגרלה שתכריע מי מהצדדים יקבל איזה מהבית – החדש שייבנה או זה נשוא המחלוקת.
מאחר שאביב גרמו להליך הנוכחי מפני שלא צירפו את בעלי הדין הרלוונטיים בתביעתם מ-2015, השופט חייב אותם בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל והוצאות משפט לתובעים.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מירב בלאיש עוסקת ב- נחלות ומשקים במושבים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.