בן 42 נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה. כחודש וחצי לאחר מכן הוא עבר אירוע לב. ביטוח לאומי סירב בתחילה להכיר בקשר סיבתי בין המקרים אך שינה את עמדתו בעקבות תביעה שהגיש הנפגע בבית הדין לעבודה
לפני כשנתיים רוכב אופנוע נפגע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה. הוא סבל משברים ונדרש להתנייד בכיסא גלגלים. כ-6 שבועות לאחר התאונה אובחן אצלו אוטם שריר הלב והוא עבר צנתור. ביטוח לאומי סירב להכיר בקשר שבין האירוע הלבבי לבין התאונה. הנפגע הגיש תביעה שבעקבותיה מונה מומחה שקבע שיש קשר סיבתי בין הדברים. בעקבות זאת הסכים המוסד להכיר גם בפגיעה הלבבית ולהסכמה ניתן לאחרונה תוקף של פסק דין.
התובע, שיוצג על ידי עו״ד אריה הופמן, סיפר כי עבד עד לתאונה כנהג אוטובוס. ביוני 2018 הוא נהג על אופנוע בדרכו לעבודה. במהלך נסיעה בין שני טורי רכבים שעמדו ברמזור אדום, פתחה נהגת את הדלת באמצע הכביש. הוא התנגש בדלת ועף מהאופנוע.
הוא פונה באמבולנס לבית החולים אסותא באשדוד שם אובחנו שברים ברגל. בהמשך אובחן גם שבר בעצם הבריח. התאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
התובע הוסיף כי תקופת השיקום הייתה ממושכת ובמהלכה הוא התנייד בכיסא גלגלים והיה בלחץ ומתח בשל מצבו הפיזי. הוא סבל מכאבים חזקים מאוד, קשיי ניידות ותפקוד, עבר לגור בבית הוריו כדי שיטפלו בו וחשש מהעתיד. לקראת סוף חודש יולי 2018 הוא החל לסבול מכאבים חזקים בצוואר ובגב התחתון.
בתחילת אוגוסט הוא פנה למיון בשל לחצי דם לא מאוזנים וכאבים בקדמת החזה. הכאבים שויכו על ידי הצוות הרפואי לתאונה ורק לאחר שהתעלף איבחן הצוות כי הוא עבר אירוע לבבי והוא הוכנס לצנתור. בפברואר 2019 הוא עבר התקף לב נוסף ושוב עבר צנתור.
ביטוח לאומי הכיר בפגיעות האורתופדיות אך סירב להכיר בקשר הסיבתי בין התאונה לבין אירוע הלב. בנסיבות אלה הוגשה התביעה.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד הילה כהן, טען כי מאחר שקיים פער של מעל חודש בין התאונה לבין התפרצות אוטם שריר הלב יש לדחות את התביעה. זאת, לנוכח הפסיקה שלפיה יש להוכיח ״אירוע חריג״ בסמוך להתפרצות האירוע הלבבי כדי שיוכר הקשר הסיבתי.
ב״כ התובע טען מנגד כי המסמכים הרפואיים מצביעים על כך שהאירוע הלבבי התחיל בסמוך לתאונה רק שהוא לא אובחן שכן הרופאים שייכו את התלונות לפגיעות האורתופדיות. בנוסף, עצם העובדה שהאירוע היה בתקופה בה התובע היה שרוי במתח קיצוני עונה על הדרישה של ״אירוע חריג״.
מתח קיצוני
בית הדין לעבודה בבאר שבע מינה מומחה בתחום הקרדיולוגיה לבחינת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין אירוע הלב.
המומחה ציין כי קיימים מספר גורמים שכל אחד מהם יכול לבסס קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין אוטם שריר הלב: הכאבים העזים שנגרמו מהתאונה, המתח הנפשי בשל השברים והניתוח שעבר התובע, מצב של קרישיות יתר עקב השברים וכן המאמץ הפיזי שנדרש מהתובע לצורך ביצוע פעולות בסיסיות. עוד הובהר כי אלמלא התאונה הסבירות להופעת אוטם שריר הלב אצל התובע הייתה נמוכה.
בהודעה שהגיש הביטוח הלאומי ביולי השנה (2020) נכתב כי הוא מכיר באוטם הלב כליקוי הנובע מהתאונה.
השופטת רחל גרוס נתנה להודעה תוקף של פסק דין.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 2,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 1,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.