פסק דין שניתן לפני כחודש על ידי השופט ארז שני חשף מערכת יחסים מטרידה במיוחד בין בני זוג. השופט דחה את דרישת הבעל, שלא נקף אצבע ברכישת דירת היוקרה, לקבל 70% מהתמורה.
השניים נישאו לפני כ-23 שנה והביאו לעולם שני ילדים (כיום בני 11 ו-17). היא – בכירה בחברה גדולה, הוא – שמאי בהשכלתו ש"עובד" או מקבל שכר מעסק ששייך לאביו. בתחילת 2014 עזבה האישה את הדירה לאחר שקיבלה צו הגנה נגד בעלה. בהמשך – בני הזוג התגרשו.
השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בתל אביב, שעסק בתביעה רכושית שהגיש הבעל נגד אשתו זמן קצר לאחר הפירוד, כתב בפתח דבריו כי להתרשמותו הבעל הכיר את חולשותיה הפיזיות והנפשיות של בת זוגו והיא שימשה לו כמקור פרנסה ואפשרות "שלא להתאמץ במיוחד".
עיקר המחלוקת בין בני הזוג עסקה בדירת יוקרה באחד המגדלים בתל אביב שאותה רכשה האישה ב-2010 וכיום שוויה כמה מיליוני שקלים.
הצדדים לא הכחישו שמדובר ב"נכס בר איזון" אך הבעל, שיוצג על ידי עוה"ד בני טמיר וצילה טמיר, טען שמגיע לו נתח גבוה יותר (70%) מהדירה ומכלל הרכוש. עוד לדבריו, אין לחייב אותו להשתתף בחובות הרובצים על הדירה כיוון שמדובר בחובות "פיקטיביים".
לטענת הבעל, הדירה נקנתה במסגרת קבוצת רכישה שהתארגנה במקום העבודה של האישה והתשלום על הקרקע (כ-1.5 מיליון שקל) ששולם על ידי החברה ניתן לה כמתנה או כ"בונוס".
עוד לדבריו, הוא זכאי לפיצוי בשל הבדלי כושר ההשתכרות בינו לבין האישה שכן היא מרוויחה "פי 4 ממנו" והוא היה "בן הזוג הביתי".
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד זאב ולנר, טענה מנגד שהתובע הוא "בזבזן ועצל" ולא תרם מאום לרכישת הדירה. לדבריה, החוב עבור הקרקע מעולם לא שולם ועליה להשיב את הסכום לחברה. היא הוסיפה כי על הדירה עדיין רובצות משכנתאות בסך של כ-2.5 מיליון שקל שאת חלקן היא פרעה לבדה.
עוד לדבריה, התובע בחוסר תום לב משווע משך סכומי עתק מהחשבון המשותף, גם לאחר שנפרדו, ואף ניסה להסית את אחד הילדים נגדה.
לבסוף היא סיפרה כי מצבה הבריאותי אינו תקין והיא חולה במחלה חשוכת מרפא שמעמידה בסיכון את יכולת השתכרותה בעתיד.
חוסר היגיון כלכלי
השופט שני דחה מכל וכל את טענות הבעל תוך שהוא מותח עליו ביקורת קשה. לדבריו, התובע "לא נקף אצבע" לטובת רכישת הדירה ולמרות זאת לא התכוון להסתפק במיליונים שהיא תניב לו ללא מאמץ אלא דרש לקבל 70% משוויה תוך הטלת כל החובות הקיימים על הנתבעת. מדובר בדרישות לא הוגנות, כתב השופט והוסיף שגם התנהלותו בסמוך לפירוד, משיכת הסכומים מהחשבון והסתת הילדים היא חסרת תום לב.
השופט קיבל את גרסת הנתבעת שהחובות על הדירה אינם פיקטיביים כלל. הוא קבע שטענת התובע שהנתבעת קיבלה את הדירה במתנה אינה מבוססת וגם חסרת היגיון כלכלי או מיסויי.
השופט גם דחה גם את דרישת התובע להעדיף אותו בחלוקת הרכוש וכתב שהוא זה שבחר שלא לעסוק במקצועו, לא נדרש להתמסר לגידול הילדים ולא הקריב קריירה כלשהי. מנגד, בריאותה של האישה רופפת והיא צפויה בכל רגע לאבד את יכולתה להשתכר ולהיות תלויה בקצבת נכות.
בנסיבות אלה הורה השופט על מכירת הדירה וחלוקת התמורה באופן שווה תוך שהוא מדגיש ששני הצדדים יישאו בכל החובות הרובצים עליה. בנוסף נפסק כי הבעל יפצה את האישה בגין תשלומים והוצאות שהוציאה לטובת הרכישה תוך חיוב בהפרשי ההצמדה וריבית של 4% (לפי חוק פסיקת ריבית) בגין כל סכום שהוציאה לרבות השבת כספים שהוצאו מהחשבון המשותף ודמי השכירות.
לא ניתן צו להוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.