אדם שנפטר ללא ילדים כתב צוואה בה הוריש את רכושו לשניים מאחייניו. כשאחד האחיינים ביקש לקיים את הצוואה, האחרים התנגדו וטענו שהמנוח ביטל אותה. טענת המתנגדים התקבלה
בבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה לאחרונה ערעור של אדם על פסק דין שדחה את בקשתו לקיום צוואה שהותיר אח של אביו. המנוח חתם בדצמבר 2012 על צוואה שלפיה יורשיו הם בן אחיו ובן אחותו. ילדיו האחרים של האח התנגדו לצוואה בטענה שהמנוח ביטל אותה ב-2015 כשמשך את הצוואה ממשרד הרשם לענייני ירושה. ההתנגדות התקבלה ושופטי המחוזי לא מצאו בסיס להתערבות בתוצאה.
המנוח הלך לעולמו באוגוסט 2017, רווק ללא צאצאים. היו לו שלושה אחים. אחות אחת נפטרה לפניו ולא הותירה צאצאים, אח אחר נפטר לפניו והותיר צאצאים ואחות נוספת שנפטרה אחריו והותירה חמישה ילדים.
בהתאם לחוק הירושה עזבונו של המנוח מתחלק בין צאצאי האח ויורשי האחות שנפטרה אחריו.
בן אחיו של המנוח טען כי הוא הותיר אחריו צוואה בעדים מדצמבר 2012 וכי על פי הוראות הצוואה הוא ובנה של האחות יורשים את מלוא העיזבון בחלקים שווים.
יתר יורשי האח טענו כי המנוח ביטל את צוואתו כדין. לטענתם המנוח הפקיד את הצוואה ברשם לענייני ירושה, אך כשלוש שנים לאחר מכן משך את הצוואה ועל גבי אישור ההפקדה כתב בכתב ידו את המילה ״בוטלה״ וחתם תחתיה. לדבריהם, לאחר מכן פנה המנוח למשרד עורך הדין ומשך גם ממשרדו את הצוואה.
הצוואה הושמדה
בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל את ההתנגדות לצוואה לאחר ששוכנע כי המנוח ביטל את צוואתו על ידי השמדתה.
ראשית נקבע שהעותק המקורי הצוואה לא נמצא. שנית, המנוח נטל את הצוואה חזרה מהרשם לענייני ירושה וממשרד עורך הדין שערך את הצוואה. אפילו מבקש קיום הצוואה בעצמו, בהתכתבות עם העובדת הזרה של המנוח, ציין כי הצוואה בה הנהנים הם הוא ובן אחותו של המנוח היא ״צוואה ישנה״ וכי קיימת לדעתו צוואה חדשה שהוא מחפש אחריה.
בפסק הדין הובהר שעמדת המתנגדים נתמכת גם מעדות עורך הדין שהעיד כי המנוח קרע את הצוואה שהחזיק במשרדו. מומחה בית המשפט גם קבע כי בוודאות גבוהה המנוח הוא שכתב וחתם על הטופס את המילה ״בוטלה״.
זאת ועוד, גם ילדיה האחרים של אחות (שמחקו את התנגדותם בין היתר מאחר שערכו ביניהם הסכם חלוקת עיזבון כך שהתוצאה בהליך לא משנה עבורם את החלוקה האופרטיבית) טענו בהליך כי המילה ״בוטלה״ נכתבה על ידי המנוח. בשולי פסק הדין צוין כי מקובלת גם טענת המתנגדים שלא הוכחה מערכת יחסים מיוחדת בין המנוח לבין הזוכים על פי הצוואה.
בערעור טען מבקש הקיום כי בית המשפט התעלם מעדויות שלפיהן לא הייתה כל כוונה למנוח לבטל את צוואתו. לשיטתו, המילה ״בוטלה״ על טופס המשיכה אינה מתייחסת בהכרח לביטול הצוואה אלא לביטול ההפקדה. המערער פירט בתצהירו את הקשר הקרוב שלו ושל אביו ז״ל עם המנוח.
אך השופטים סארי ג׳יוסי, עפרה אטיאס וניצן סילמן דחו את הערעור. הם ציינו כי הליך הערעור לא נועד לשמש במה לדיון מבראשית בכל הטענות העובדתיות שנדונו והוכרעו על-ידי הערכאה הדיונית. ״התערבות בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות תיעשה בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות בלבד, בהן מתגלה שגיאה בולטת״, כתבו השופטים.
השופטים קבעו שהמקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים התערבות וכי פסק הדין של בית המשפט למשפחה מפורט ומנומק היטב, ואין בו טעות.
המערער חויב בהוצאות בסך 12,000 שקל.
- ב״כ המערער: עו"ד ל. סלמאן
- ב״כ המשיבים: עו"ד מ. נסאר
עו"ד קלרה שמורק
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.