צעיר שסבל ממחלת ניוון שרירים חמורה הגיע לאשפוז לצורך כיול מכשיר ההנשמה שלו. ב-1:00 בלילה הוא ככל הנראה כבר הפסיק לנשום, אך הדבר התגלה רק ב-7:30 בבוקר. השופט קבע כי מדובר ברשלנות שגרמה לפטירתו, וחייב את בית החולים לשלם להוריו יותר מ-450,000 שקל.
בית החולים "אלין" (מרכז לשיקום ילדים ונוער) ישלם כ-450,000 שקל להוריו של צעיר שנפטר בגיל 25 לאחר שנים של סבל ממחלת ניוון שרירים על שם "דושן" – מחלה קשה וחשוכת מרפא. השופט יואב פרידמן מבית משפט השלום בחיפה שוכנע שמחדל של צוות בית החולים בהשגחה על הצעיר במהלך אשפוז בבית החולים, גרם למותו, ובכך קיצר את תוחלת חייו במספר שנים.
הבן המנוח, יליד 1986, הגיע בשנת 2011 לבדיקת מעקב שגרתית בבית החולים שבו טופל מאז שהיה ילד.
במהלך הבדיקה הוא אמור היה להיות מונשם באמצעות מכשיר הנשמה חיצוני-ביתי שהביא עמו מהבית. זאת גם בשל הצורך בהנשמה עצמה, אך גם מפני שמטרת האישפוז הייתה ניטור תוצאות ההנשמה בלילה, וכיול המכשיר לפיהן.
רופא שנכנס אל חדרו בבוקר שלמחרת האישפוז מצא אותו מת במיטתו, בעודו מחובר למכשיר ההנשמה שפעל, וכשמכשיר הניטור מצפצף. באותה עת הוריו ישנו גם הם בחדרו.
מאוחר יותר התברר על פי המכשירים שהוא נפטר בסמוך לשעה אחת בלילה, אולם איש לא הבחין בכך, לא הוריו ולא אח או אחות שהיו במשמרת לילה.
בתביעה שהגישו הוריו הם טענו להתרשלות של בית החולים אשר גרמה למותו. אביו סיפר שהמחלה אובחנה אצל בנו כשהיה בן 7 או 8 ולאורך השנים הלכה והחמירה, עד שהגיעה למצב של ניוון שרירים מתקדם, שיתוק בכל הגוף, ובשנים האחרונות גם בעיות נשימה.
תעלומה
בחלקו הראשון של פסק הדין, השופט פרידמן תיאר את הפתחות המחלה והקשיים מהם סבל הצעיר לאורך השנים.
לאחר מכן השופט התייחס בפירוט לחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, ובסופו של דבר קבע כי "הוכח שרשלנותו של בית החולים גרמה לפטירת המנוח. על בית החולים לפצות הורי המנוח בתורת יורשיו".
מן התיעוד והעדויות עלו שתי סיבות אפשריות לפטירתו של המנוח: כשל נשימתי או הפרעה בקצב הלב. אלא שהדבר אינו מעלה או מוריד לשאלת האחריות, שכן בשתי החלופות ניתן היה להציל את המנוח אילו מישהו היה מבחין בכך בזמן.
בנוגע לעובדה שאף אחד לא הגיע או הבחין במותו, עלו מספר אפשרויות סבירות. בין אם שהצפצוף במכשיר הניטור היה בעוצמה חלשה או שכשל טכני גרם לו לא לצפצף עד הבוקר, ובין אם לא נעשו בדיקות חוזרות של נתוני הניתור במהלך שעות הלילה ולא ניתן היה לשמוע את המכשיר מבעד לדלת החדר שהושארה סגורה.
כך או כך, קבע השופט, "כל האפשרויות הסבירות מוליכות אפוא למסקנה כי מדובר בכשל של בית החולים שגרם לפטירה".
כשל נוסף היה שמסיבה שאינה לא נמצאו נתוני מדידה שנתן מכשיר הניטור בין השעות 22:30 באותו לילה (השעה בה נרדם המנוח) ועד חצות. "זו תעלומה שבמגרשו הראייתי של בית החולים והיא לא זכתה למענה", ציין השופט.
הפיצוי בסך 365,100 שקל ניתן בגין הוצאות קבורה, נזק לא ממוני וקיצור תוחלת חייו של המנוח - שעל פי הערכה מוסכמת יכול היה לחיות 5 שנים נוספות, וכן פיצוי על אבדן הכנסה מקצבאות נכות ב"שנים אבודות".
בית החולים ישלם בנוסף לתובעים הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 85,433 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.