טיוטת דוח ביקורת של בנק ישראל שהגיעה לידיו של בעל מניות בבנק הפועלים העלתה את החשש כי בכירים בבנק העניקו הלוואות ואשראי למקורבים בתנאים חריגים.
יונתן הרפז, בעל מניות בבנק הפועלים, ביקש מביהמ"ש שיורה לבנק הפועלים להעביר לידיו מסמכים, על מנת לבחון את האפשרות להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ועובדים של הבנק.
הרפז הגיש את הבקשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א על רקע טיוטת ממצאי דוח ביקורת שערך בנק ישראל במטרה לבחון עסקאות אשראי שניתנו למקורבים לבעלי השליטה בבנק.
לכתבות נוספות בנושא:
לטענת הרפז, מהדוח עולה לכאורה, כי במסגרת ועדות האשראי בבנק, קיבלו נושאי משרה ועובדים בבנק החלטות בדבר מתן אשראי למקורבים, תוך הפרת נהלי בנק הפועלים ובנק ישראל. לדבריו, החלטות אלה כללו בין היתר מתן אשראי למקורבים ולידידים של שרי אריסון – בעלת השליטה בבנק, ושל נושאי משרה בכירים נוספים.
בטיוטת הדוח שצרף הרפז לבקשתו, פורטו בין היתר עסקאות שערך הבנק עם דני דנקנר, עופר גלזר, עיתון מעריב וקבוצת מפעלים פטרוכימיים. מאחר שהבנק סירב להמציא לו את המסמכים שעשויים להוכיח את טענותיו, נאלץ הרפז לפנות לביהמ"ש.
בנק הפועלים טען, כי בקשתו של הרפז נסמכת על טעות, לפיה הבנק הפריש סכומים לחובות שגבייתם מוטלת בספק בגין ההלוואות והאשראים שניתנו ל"גופים קשורים". בנוסף טען, כי "מעריב" ו"מפעלים פטרוכימיים" הם אינם גופים שבעלי השליטה בהם מקורבים לבכירים בבנק.
עוד טען הבנק, כי על המסמכים המבוקשים חל חיסיון בנקאי, וגילויים יפגע בפרטיות צדדים שלישיים, שאינם צדדים להליך. הבנק הוסיף, כי מדובר בטיוטה ולא בדוח סופי, וכי הטיוטה חסויה, בלתי קבילה ולא יכולה לבסס תשתית לבקשה. עוד הוסיף, כי רק בעת הגשת הבקשה גילה הבנק כי הרפז מחזיק בטיוטת הדוח, ויש בכך משום הסתרה מכוונת של עובדות בחוסר תום לב.
הרפז טען שמדובר בטענה מגוכחת, שכן פרטי הטיוטה ה"סודית" פורסמו בעיתונות.
הסרת החיסיון מוצדקת
השופט חאלד כאבוב ציין, כי המבקש גילוי מסמכים במסגרת תביעה נגזרת מצוי בעמדה נחותה לעומת החברה שנגדה מוגשת הבקשה, שכן הוא בעל נגישות נמוכה למידע הנחוץ לו כדי לבסס את בקשתו. פערי מידע אלה, הוסיף השופט, עלולים לסכל הגשת תביעות לטובת החברה.
השופט כאבוב בחן את המסמכים המבוקשים, וקבע כי המסמכים הנוגעים ל"מעריב" ו"פטרוכימיים" רלוונטיים לתביעתו של הרפז, והנסיבות מצדיקות את הסרת החיסיון עליהם, על אף הפגיעה הצפויה בפרטיות שתי החברות. זאת, בין היתר מאחר שממילא, כחברות ציבוריות, חלק ניכר מענייניהן הכספיים כבר פורסם לציבור.
לבסוף קבע השופט, כי הדוח של בנק ישראל מציג פגמים רבים בהליכי ניהול האשראי של שתי החברות, ומעלה שאלות בדבר התנהלות נושאי המשרה בבנק ביחס לאשראי שהעמידו למקורבים.
לפיכך, קיבל השופט את הבקשה והורה לבנק הפועלים להעביר להרפז עותק של המסמכים החסויים, בכפוף לחתימתו על כתב סודיות.
* עו"ד אלדר פרץ ממשרד בר-משה פרץ עוסק בדיני תאגידים ובנקאות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.