רוכשת הדירה זכתה בקיזוז של 150 אלף שקל מהתמורה בנוסף לפיצויים של עשרות אלפי שקלים בשל איחור במסירה, אי-רישום זכויותיה בטאבו וליקויי בנייה.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד בתו של יזם נדל"ן שהפרה הסכם למכירת דירה שהוקצתה לה בפרויקט של אביה בחולון. השופט רונן אילן קבע כי המוכרת מסרה את הדירה באיחור לא מוצדק של 16 חודשים, לא מילאה אחר התחייבותה להעברת הזכויות בטאבו ולא תיקנה ליקויי בנייה. התוצאה: היא תוותר על 150 אלף שקל מהתמורה ותשלם לרוכשת פיצויים והוצאות של כ-60 אלף שקל.
הדירה בת 5 חדרים ונמכרה ב-2013 תמורת 1,255,000 שקל, כשבהסכם המכר המוכרת התחייבה בין היתר למסור אותה תוך שנה מתחילת הבנייה, לרשום את הבניין כבית משותף בתוך שנתיים ממסירת החזקה, וחצי שנה לאחר מכן להעביר את הזכויות על שם הרוכשת.
4 שנים לאחר מכן הגישה הרוכשת תביעה להפרת הסכם בטענה שהדירה נמסרה לה ביולי 2015, איחור של 18 חודשים, כשיש בה ליקויי בנייה נרחבים, הבניין לא נרשם עדיין כבית משותף וזכויותיה לא הועברו בטאבו.
היא ביקשה לחייב את המוכרת בפיצויים נכבדים של כ-388 אלף שקל, שמהם יקוזזו 150 אלף שקל שהיא עוד חייבת לה עבור הדירה.
המוכרת מצידה טענה כי התביעה הוגשה בנסיון להימנע מתשלום יתרת התמורה. היא הודתה אמנם שהדירה נמסרה באיחור אלא שלטענתה לא מגיע לרוכשת פיצוי משום שמדובר בעיכוב שנבע מנסיבות שלא בשליטתה כמו מבצע "צוק איתן" ושינויים שדרשה הרוכשת.
בנוגע לרישום הזכויות המוכרת ציינה כי העניין עוכב בשל סכסוך עם אחד מבעלי הדירות והרוכשת מודעת לכך. בנוסף נטען כי יש לאפשר לה לתקן את הליקויים שנותרו בדירה תוך שהבהירה כי הרוכשת הפריזה והגזימה בתיאורם.
תחושת אי ודאות
השופט אילן קיבל את התביעה במישור העקרוני וקבע כי המוכרת אכן הפרה את ההסכם. ראשית, השופט ציין כי המוכרת טענה כי הבנייה החלה רק ב-2014 אך גרסתה לא מתקבלת על הדעת נוכח העובדה שהיתר הבנייה ניתן שנה קודם לכן. מכאן, שהרוכשת הייתה אמורה לקבל את הדירה בינואר 2014 – כטענתה.
מעבר לכך, המוכרת ואביה – בעלי השליטה על המידע ולוחות הזמנים – לא הציגו שום ראיה שתבסס את הטיעון שלפיו מבצע "צוק איתן" ודרישות הרוכשת גרמו לעיכוב.
משכך נקבע כי המוכרת אחראית לאיחור של 16 חודשים במסירת הדירה (18 חודשים פחות ארכה של 60 יום שנקבעה בהסכם).
בנוסף נקבע שהמוכרת הפרה את התחייבות הרישום בטאבו ולא הוכיחה כי הסכסוך בו היא מצויה מצדיק את העיכוב המשמעותי בהסדרת זכויותיה של הרוכשת. דבר שאמנם לא הסב לה נזק ממוני אולם "אין להקל ראש בתחושת אי הוודאות הנגרמת למי שרכש דירה, אך זכויותיו הקנייניות אינן רשומות...".
לבסוף, השופט קיבל את חוות הדעת של מומחה שמינה לצורך הערכה אובייקטיבית של הליקויים בדירה, ולפיה עלויות התיקון נמוכות משמעותית מאלה להן טענה התובעת ועומדות על 30 אלף שקל בלבד.
בסיכומו של דבר השופט קבע כי הרוכשת זכאית לפיצוי מוסכם של 125,500 שקל בנוסף לפיצויי עגמת נפש של 15,000 שקל, עלות תיקון הליקויים והוצאות שונות בסכום של 8,400 שקל.
לאחר קיזוז יתרת התמורה חויבה המוכרת לשלם לה 28,900 שקל בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עורך דין רונן אהרוני
- ב"כ הנתבעת: איתן הראל, עו"ד מקרקעין
עו"ד יעקב חגג
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.