ביה"ד הגדול הפך החלטה שפטרה את הבעל מתשלום כתובה מאחר שלא הוכח ששכב עם גברים: "תקע סכין בלב הנישואים, אין לצפות מאשתו שתמשיך לחיות עמו"
גבר נשוי שהביע התעניינות בבני מינו והתכתב מאחורי הגב של אשתו באפליקציית "גריינדר", ייאלץ לשלם לה במעמד גירושיהם כתובה בסך 180 אלף שקל – כך נקבע בבית הדין הגדול בירושלים. בכך הפכו הנשיא דוד ברוך לאו והדיינים אליעזר איגרא ומיכאל עמוס את החלטת בית הדין האזורי לפטור את הבעל מהכתובה, בנימוק שלא הוכח כי קיים בפועל יחסי מין עם גברים.
הצדדים, בעל ואשה, ידעו במשך נישואיהם מריבות רבות וקשיים בקיום יחסי אישות. אלא ששום דבר לא הכין את האישה ל"הפתעה" שגילתה בשנים האחרונות – כי בעלה מנוי באתר "גריינדר", המיועד להיכרויות עבור ציבור הלהט"ב. האישה, פגועה עד עמקי נשמתה, פנתה לבית הדין הרבני האזורי בחיפה בתביעת גירושים לרבות תשלום כתובה, אלא שהיא נדחתה.
בית הדין קבע שלא הוכח מהתכתבויות הבעל באפליקציית "גריינדר" כי שכב בפועל עם גברים אחרים, ועולות מהן פנטזיות מיניות בלתי ממומשות בלבד. עובדה זו, לצד טענת הבעל שהוא דו-מיני ולא גיי, שהמשיך לקיים יחסי אישות עם אשתו בתקופת המשבר – הביאה את בית הדין לפסוק שהאישה אשמה בגירושים, ולכן לא זכאית לתשלום הכתובה.
האישה מיאנה להשלים עם התוצאה והגישה ערעור על החלטת האזורי לבית הדין הגדול. ברקע הערעור ניצבה קביעת בית הדין האזורי לפיה כדי להכריע בשאלת הכתובה, יש לבחון כיצד השפיעה נטייתו המינית של הבעל על חיי האישות של בני הזוג.
תחושת בגידה
בעוד שהאזורי קבע, כאמור, שאי-קיום היחסים החד-מיניים לצד המשך קיום יחסי האישות בין הצדדים פוטרים את הבעל מכתובה, הגיעו דייני הערעור למסקנה אחרת לחלוטין. "לדעתנו המידע שהתגלה בהחלט הביא את האישה למצב שבו שוב לא יכלה להמשיך לחיות עם הבעל", כתבו. "גם כאשר לא מוכח שהאיש 'רועה זונות' בפועל", הבהירו, "עדיין כשאנו דנים לגבי חיוב הכתובה ו'ממי יצאו הגירושין' – די במה שכן עשה האיש ונתגלה לאישה, כדי שאפשר יהיה לומר שהוא גרם לפירוק הבית והגירושין יצאו ממנו".
לדברי הדיינים, עצם התכתבות הבעל ב"גריינדר" תוך שליחת תמונות בוטות ונתינת עינו באחרים, יצרה אצל אשתו תחושת מאיסות ובגידה שהובילה אותה למסקנה כי המשך נישואיה לו אינם אפשריים. "ברור שאישה אינה יכולה לחיות עם בן זוג שבעודו עמה מפתח קשרים עם אחרים, שלזה לא ייקרא מימוש ההתחייבות שלו לאשתו. אלו לא חיי נישואין!", נכתב בפסק הדין.
הדיינים תיארו את התעניינותו של הנתבע באחרים כחמורה יותר מהטחת מכות פיזיות באשתו, וכנעיצת סכין בלב חיי הנישואים שלהם. לאור זאת, קבעו, יש לראות את הבעל כאשם הבלעדי בגירושים וכפועל יוצא לחייב אותו באופן עקרוני בכתובה.
אלא שברובד המעשי, נוכח סכומה המוגזם של הכתובה, החליטו הדיינים להפחית משוויה בפועל ולהטיל על הבעל חובת תשלום של 180 אלף שקל בלבד, בחלוקה לעשרה תשלומים.
- ב"כ האישה: עו"ד דורית ענבר סברדליק
- ב"כ הבעל: עו"ד רעות אקהאוז-עמויאל
עו"ד יורם שר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.