ענקית הבנייה טענה להתיישנות, אך בית המשפט קבע שהיא תשלם לתובעים 334,700 ש'. מוכרת הדירה, לעומתה, שוחררה מאחריות: "גילתה מה שידעה"
בגלל רטיבות שנמצאה בדירה שבנתה: "גינדי" תפצה את בעליה במאות אלפי שקלים – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום ברמלה. מדובר ברוכשי דירת יד שנייה, אשר הגישו את תביעתם הן נגד ענקית הבנייה והן נגד הבעלים המקורי שמכרה להם אותה. בהסתמך על חוות דעת מומחה קבעה סגנית הנשיא אביגיל פריי שמבין השתיים, רק "גינדי" תישא באחריות.
המדובר בפרויקט מגורים בפתח תקווה שנבנה לפני למעלה מעשור על ידי חברת "גינדי". בתחילת 2008 נמכרה הדירה שבמוקד התביעה לנתבעת ("המוכרת"), ולאחר כשבע שנים נוספות חתמו מולה התובעים, בני זוג, על הסכם מכר לרכישתה. בפברואר 2020 הוגשה התביעה לבית המשפט בה דרשו הרוכשים השניים פיצוי של 285,000 שקלים.
לטענתם, מיד עם כניסתם לדירה הבחינו בקילופי צבע על גבי הקירות המעידים על רטיבות. הם סיפרו שהחשש שלהם אומת אחרי שביצעו באמצעות מכון התקנים בדיקה, שממצאיה העידו על רטיבות גבוהה בכל שטח הדירה. התביעה הוגשה נגד חברת "גינדי", נגד מוכרת הדירה לתובעים ונגד "מנורה", כמבטחת הנכס מפני נזקי צנרת ומים.
בתגובה טענה ענקית הבנייה, בין היתר, שעל רקע חלוף השנים הרבות מאז מסירת הדירה לקונה הראשונה ועד להגשת התביעה על ידי הרוכשים השניים, הרי שהתביעה למעשה התיישנה.
מוכרת הדירה, מצדה, כפרה באחריותה לנזקי הרטיבות, שכן לטענתה התנהלה בשקיפות מלאה מול התובעים. היא עמדה על כך שבמועד חתימת ההסכם מולם הייתה הדירה ראויה למגורים, אחרי שב-2012 בוצעו תיקונים לנזקי הרטיבות, כשמאז הם לא הופיעו בנכס, ומשכך מסרה להם מה שידעה.
הניחה שהבעיה נפתרה
השופטת פריי קבעה שמבין שלוש הנתבעת, על "גינדי" מוטלת עיקר האחריות לפצות את התובעים בשל הרטיבות.
בנוגע לטענת ההתיישנות שהעלתה חברת הבנייה ציינה השופטת שנכון למאי 2015, חודשיים טרם המכירה לתובעים, "גינדי" עדיין ביצעה בדירה עבודות ביחס לליקויי הרטיבות. משכך יש למנות את מירוץ ההתיישנות החל מהמועד שבו התברר לרוכשי היד השנייה, שעדיין קיימת בדירה רטיבות. יוצא, אם כן, שהתביעה לא התיישנה.
על רקע קביעת מומחה בית המשפט שהרטיבות הופיעה כתוצאה מהעדר איטום תקין במרפסת הדירה, שהינו באחריות "גינדי" – קבעה השופטת שהיא זאת שתפצה את התובעים על חלק הארי של ליקויי הרטיבות. לצד זאת נקבע שעקב חלוף השנים הרבות מאז מסירת הדירה, אין להטיל עליה את חובת התיקון בפועל.
אשר לאחריות המוכרת שוכנעה השופטת שהיא התנהלה מול התובעים בשקיפות, ומשכך אין הצדקה לחייב אותה בפיצוי. "לא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה ניסיון להסתיר מידע כלשהו מהתובעים טרם רכישת הדירה על ידם", כתבה. לדבריה המוכרת "העידה כי הניחה שסוגיית הרטיבות באה על פתרונה עם ביצוע העבודות בדירתה בשנת 2012", כך שאין הוכחה שהיא ניסתה להטעות את התובעים באמצעות מסירת מידע חלקי.
בסופו של יום חייבה השופטת את "גינדי" לשלם לבעלי הדירה פיצויים, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 334,705 שקלים. נוכח מסקנת המומחה שגם ל"מנורה" יש אחריות מסוימת לליקויים, שכן ביטחה את הדירה בתקופה הרלוונטית ולא איתרה כשל במערכת הדלוחין במטבח, חייבה אותה השופטת להעביר לתובעים 17,613 שקלים.
למוכרת, שהתביעה נגדה נדחתה, נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 53,412 שקלים.
- ב"כ התובעים: עו"ד רז כהן
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד שירן ויינברגר
- ב"כ הנתבעת 2: עו"ד שרה מלכה
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד דמיאן קטוק
עו"ד רוני חייט
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.