הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים טענה שהנהג אמור היה לדעת שהביטוח פג, אך בית המשפט קבע כי לא סביר לצפות שידע שהפוליסה לא חודשה כיוון שהקטנוע היה בבעלות המושב בו הועסק, והמושב היה אחראי על החידוש.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את קרנית (הקרן הלאומית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לשלם כ-333 אלף שקל פיצויים לגנן שנפגע בתאונת דרכים כשעבד במושב פארן. קרנית טענה כי הגנן לא זכאי לפיצויים מאחר שהקטנוע עליו רכב לא היה מבוטח. אלא שהשופטת מי-טל אל-עד קרביס קבעה כי אין זה סביר לצפות ממנו לבדוק שוב ושוב שיש ביטוח, כשבמועד תחילת העבודה וידא שהפוליסה בתוקף ונושא החידוש היה באחריות המושב – בעל הקטנוע. בנסיבות אלה, האחריות לפיצוי לפי החוק מוטלת על קרנית.
התאונה התרחשה לפני יותר מעשור. הגנן נהג לרכוב על קטנוע ששייך למושב לצורכי עבודה, ובאחד הימים איבד שליטה, נפל ונפגע בראשו.
בדיעבד הסתבר שתוקף הפוליסה פג כשלושה שבועות קודם לכן, ועל כן הגנן הגיש את התביעה לא רק נגד קרנית לפי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים אלא גם נגד המושב, כמעסיק שלו.
קרנית טענה כי בהיעדר ביטוח החוק שולל מהתובע פיצויים אך התובע טען כי מאחר שלא ידע שהפוליסה פגה, חל הסעיף שמכניס אותו לגדרי החוק.
התובע טען כי כשהחל לעבוד במושב הוצגה לו תעודת ביטוח תקפה והוא ידע שהנושא מטופל באופן מסודר על ידי המושב, כך שהיה בטוח שהכל תקין. מרכז המשק במושב אישר את הדברים בעדותו וציין כי רק לאחר התאונה התברר שסוכנות הביטוח שכחה לשלוח הודעת חידוש לגבי הקטנוע.
גם המעסיק היה מופתע
"משהוצגה לתובע תעודת ביטוח חובה בתוקף במועד תחילת עבודתו; משאין מחלוקת כי אכן היתה תעודה מעין זו; כשכל הניירת הרלוונטית נשמרה במזכירות המושב-המעסיק וזה כבעלים היה אמור לדאוג לקיום ביטוח... וגם משהמעסיק הופתע מהמחדל – לאור כל אלה התקלה שבאי חידוש הביטוח היא לפתחו אל המעסיק או סוכנות הביטוח שלו או שניהם יחד, ובכל מקרה אינה לפתחו של התובע", כתבה השופטת מי-טל אל-עד קרביס.
השופטת הוסיפה כי בהתחשב בכך שהתובע ידע שעניין הביטוח מטופל על ידי המעסיק שלו לא סביר לדרוש ממנו לבדוק את הביטוח בכל פעם שהוא עולה על קטנוע שמשמש אותו באופן יומיומי בעבודה.
לפיכך, השופטת קבעה כי האחריות לתשלום הפיצויים על הנזקים שנגרמו לתובע מהתאונה מוטלת על קרנית והתביעה נגד המושב נדחתה.
מכאן, עברה השופטת לבחון את הנזקים שנגרמו לתובע שנקבעו לו 13% נכות על פגיעה נוירולוגית ונפשית. השופטת קבעה כי נכות זו משקפת גם את הפגיעה התפקודית של התובע לאור העובדה שמצד אחד לא חזר לעבוד בעבודה פיזית אינטנסיבית אך הצליח להתמודד עם הנכות ולהשתלב בסוג שונה של עבודות בתחום הגינון.
לאחר חישוב הפגיעה בכושר ההשתכרות של התובע והפסדי השכר שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, פסקה לו השופטת 301,500 שקל עבור רכיבים אלה. בנוסף נפסק ולו פיצויים של 47,500 שקל על כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות, וכן תשלום שכר טרחת עורך דין של 43,900 שקל.
הסכום הכולל בו חויבה קרנית לאחר ניכוי תגמולים ששולמו לתובע מביטוח לאומי על פגיעה בעבודה הועמד על 332,500 שקל לא כולל הוצאות משפט שישולמו לתובע בכפוף להצגת קבלות.
- ב"כ התובע: עו"ד גופמן
- ב"כ המושב: עו"ד ילין
- ב"כ קרנית: עו"ד שטיין
עו"ד שרית חרל"פ
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.