העמותה שחשבה רק על הכסף, העו"ס שהסתירה אבחון בעייתי של האם המאמצת והמדינה שלא פיקחה. כולם ישלמו על הנזקים הנפשיים שנגרמו לנערה שהובאה בילדותה לישראל מבית יתומים באוקראינה.
פסק דין של בית המשפט למשפחה בתל-אביב חשף מחדלים חמורים בהליך אימוץ של ילדה בת 4 שהועברה ב-2004 מבית יתומים באודסה לאישה ישראלית שלא התאימה לגדל ילדה אשר ננטשה ועברה חוויות קשות בעברה. השופט שמואל בר יוסף מצא פגמים קשים בהתנהלות העמותה שטיפלה באימוץ, העובדת הסוציאלית מטעמה והמדינה, שאישרה לילדה להיכנס לארץ מבלי לבדוק את הנתונים שהעידו על חוסר התאמה מובהק בינה לבין האם המאמצת. שלושת הגורמים חויבו לשלם לילדה – היום נערה לפני גיוס – פיצויים והוצאות של כ-970 אלף שקל עקב כשלון האימוץ.
האם המאמצת הייתה רווקה בת 51 כשפנתה ב-2003 לעמותה העוסקת באימוץ ילדים מאוקראינה ושילמה 20,000 דולר תמורת האימוץ.
למרות אבחון שלילי שהעיד על קשיים רגשיים, חוסר בגרות, מודעות עצמית נמוכה וחוסר מסוגלות כולל, העובדת הסוציאלית מטעם העמותה המליצה עליה ככשירה לאמץ, ובית המשפט באוקראינה אישר את האימוץ.
כבר בתחילת הדרך התקשתה האם להתמודד עם הילדה. האם טענה כי רק בדיעבד התגלה לה שמדובר בילדה שננטשה ברחוב בגיל שנתיים וחצי, שהתה כשנתיים בבית יתומים קשוח ומוזנח וסבלה מבעיות נפשיות.
בחלוף הזמן נלקעו היחסים למשבר קשה, האם לא יכלה עוד וב-2006 האם מסרה את הילדה לשירותי הרווחה. כך, מגיל 6.5 נדדה הילדה – שנמצאה לא כשירה לאימוץ – בין מסגרות שונות בהן חוותה בדידות, אלימות ותקיפה מינית.
לפני כ-8 שנים מונתה לילדה אפוטרופסית שהגישה באמצעות עו"ד ורד פרי תביעה לפיצויים על הנזקים הנפשיים שנגרמו לה מהאימוץ הפגום. התביעה הוגשה נגד האם המאמצת, משרד הרווחה, העמותה והסמנכ"ל שמנהל אותה בארץ, ובהמשך צורפה גם העובדת הסוציאלית.
ילדה ולא מוצר
השופט שמואל בר יוסף דחה את התביעה נגד האם המאמצת לאחר שקבע כי עשתה כל שביכולתה והאימוץ כשל שלא באשמתה.
נקבע כי האחריות לחוויית הנטישה הקשה של התובעת מוטלת לפתחם של יתר הנתבעים, ובמיוחד העמותה והעובדת הסוציאלית.
השופט התרשם שכישלון האימוץ היה צפוי וכמעט בלתי נמנע, ושלא היה מקום להמליץ על האם כמתאימה לאימוץ התובעת. מדובר באישה בעלת מאפיינים אישיים דלים, ללא ניסיון בגידול ילדים שקיבלה לידיה ילדה עם עבר כאוטי שלא הייתה מסוגלת להתמודד עמו.
באופן פרטני קבע השופט כי העמותה והסמנכ"ל ראו לנגד עיניהם את האינטרס הכלכלי תוך התעלמות מוחלטת מהאינטרס של האם ומטובת הילדה. הוא מצא שורה ארוכה של מחדלים והפרות חוק בהתנהלותם, בהם: המלצה לאימוץ שהתעלמה במכוון מממצאים בעייתים לגבי המסוגלות ההורית של האם, היעדר ליווי והכוונה, הפעלת לחצים לאימוץ על אף לבטים שעלו אצל האם כשפגשה בתובעת באוקראינה, הסתרת מידע על מצבה הרפואי והנפשי ועוד.
באשר לעובדת הסוציאלית, נקבע שהמליצה על האימוץ תוך עיוות המציאות והפרת חובותיה כגורם מקצועי.
לגבי המדינה נקבע כי לא פיקחה על ההליך כראוי והתירה את כניסת התובעת לישראל מבלי לבחון את מסמכי האימוץ שהעידו על הליך לא תקין ולא חוקי. בהקשר הזה ציין השופט כי המדינה טענה שהיא מחויבת לבדיקות מדגמיות בלבד אלא שגישה זו, כתב, "ראויה למוצרים (לא לכולם) ואינה ראויה לילדים ואימוצם".
לבסוף בחן השופט את הנזקים שנגרמו לתובעת מכשלון האימוץ ופסק לה פיצויים של 793,389 שקלים על הפסדי שכר ואובדן זכויות סוציאליות, נזק לא ממוני וטיפולים פסיכולוגיים, וכן 180,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין. העמותה והסמנכ"ל יישאו ב-55%, העו"ס ב-35% ואילו המדינה ב-10%.
- ב"כ התובעת: עו"ד ורד פרי
- ב"כ האם המאמצת: עו"ד אילן סובל ממשרד יצחקניא ושות'
- ב"כ העמותה והסמנכ"ל: עו"ד לירן רגב גרשון
- ב"כ העובדת הסוציאלית: עו"ד אבי אלרום, עו"ד אסף אלרום
- ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.