שתי סוגיות עלו באחרונה לדיון בבית הדין הרבני הגדול במסגרת ערעור שהגישה אישה: ההחלטה שלא לחייב את בעלה במזונות אישה, והשאלה האם יש לדון בתביעת הגירושין בישראל או בחו"ל – במדינה בה הם חיים.
מזה שנתיים שבני הזוג, שחיים בחו"ל, אינם גרים יחד. כל צד טוען שהשני גרם לכך. לאחרונה, בזמן ששהו בישראל, פתחה האישה תביעות גירושין ומזונות אישה, והוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הבעל.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
הבעל הסכים עקרונית להתגרש, אך בתנאי שאשתו תבוא לדון עמו בכל הכרוך בגירושין במקום מגוריהם בחו"ל.
לפני כחודש החליט בית הדין האזורי כי על פי ההלכה, לא מגיע לאשה במקרה זה מזונות מהבעל כיוון שאינה חיה איתו. כמו כן, בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה אין לו אפשרות לכפות על הבעל לקיים דיון בישראל בתביעת הגירושין, והדיון יתקיים במקום מגורי הצדדים בחו"ל.
בערעור שהגישה בבית הדין הרבני הגדול, האישה טענה כי הבעל הוא שעזב את הבית, ולכן אין סיבה לפטור אותו ממזונות. עוד נטען כי אין סיבה שבית הדין בישראל לא ישמש כ"פורום הנאות" לדון בגירושין, בעידן שבו ניתן לנהל דיון ענייני מכל מקום בעולם.
האישה אף טענה כי בעלה מתכוון לעגן אותה. לכן, לשיטתה, אין להתחשב בכללי הסמכות בקשר למקום הדיון במקרים קיצוניים של "חשש לעיגון", כפי שנקבע בעבר, ולכן יש לדון בעניינה בארץ.
בהקשר זה בית הדין האזורי ציין שלא מצא ביסוס לחשש זה של האישה.
מנגד, הבעל טען כי האישה "העזיבה" אותו מהבית בכך שהחליפה מנעול, ואף הצביע על כך שהיא זו שיזמה את ההליכים הנוכחיים.
לשיטתו, אם עניינם היה נדון בחו"ל, כל הסוגיות ותולדות הסכסוך היו מתבררות, והוא אף יכול היה יכול לשלם כל מה שיושת עליו על פי החוק והמשפט. במצב הנוכחי, שבו האישה למעשה כולאת אותו בארץ ולא מאפשרת לו לעבוד, יש לדחות את תביעת המזונות.
שני מצבים סותרים
הרב אליהו הישריק, הרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי הבהירו כי אישה שעזבה את הבית מרצונה אינה זכאית למזונות, למעט במקרים שבהם הוכח כי הבעל מכה אותה או עובר על חוקים אחרים.
במקרה הזה, קבעו הדיינים, ישנו ספק גדול מי גרם לפירוק המגורים המשותפים.
עוד כתבו הדיינים כי "אין אפשרות להכריז מצד אחד כי אין האישה מעוניינת כלל בשלום – ובמקרה שלפנינו אף רוצה להתגרש – אך בד בבד היא רוצה מזונות. אלו שני מצבים סותרים. ולכן בכל מקרה הבסיס לתביעה של מזונות יכול להיות קיים רק על בסיס של רצון לקיים שלום בית".
נכון שיש מסלול נוסף לחייב את הבעל במזונות אשתו גם כשאינה גרה עמו, והוא כאשר האישה "מעוכבת" גט, הוסיפו הדיינים, אלא שזה כמובן לא המקרה, כיוון שטרם ניתן פסק דין המחייב את הבעל בגט.
בתוך כך הדיינים הבהירו כי מבחינת חוק שיפוט בתי דין רבניים אין לבית הדין הרבני בישראל סמכות לדון מי שאינו תושב ואינו אזרח ישראל.
"לסיכום, יש לקבל את החלטת בית הדין קמא שפטרה את הבעל במזונות אם מטעמם ואם משום שמכלל ספק במקרה שבפנינו לא יצאנו, שהרי לא נתברר כלל מי הגורם לפירוד ומשכך אין להוציא ממון מהספק", קבעו הדיינים.
לכן, בסיכומו של דבר הערעור נדחה. בית הדין הגדול ביטל את צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הבעל. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערערת: עו"ד אברהם וייס
- ב"כ המשיב: עו"ד אברהם אטיאס
* עורכת דין יוכבד מנקדי עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.