מזרחי טפחות העביר לתובע מימון לרכישת מגרש באיחור של יום. כתוצאה מכך נגרע התובע ממכרז של רמ"י. השופט קבע שהבנק הפר את חובת הזהירות
בגלל רשלנות במתן משכנתה: מזרחי טפחות (סניף נתיבות) יפצה לקוח ב-300,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט. סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יניב בוקר, קיבל את גרסת הלקוח לפיה הבנק התרשל כשאיבד את כספי ההון העצמי שלו, באופן שהוביל לאיחור של יום במתן המשכנתה וכתוצאה מכך לגריעתו ממכרז של רמ"י לרכישת מגרש.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט בספטמבר 2022 סיפר התובע שהוא עוסק בתחום ממכר מזון ומשקאות לאירועים, ומעת לעת אף רכש מגרשים צמודי קרקע ומכר אותם למרבה במחיר. לטענתו בתקופה הרלוונטית לתביעה ביקש לקנות מגרש המיוחד למבנה תעשייה מרשות מקרקעי ישראל, במסגרת מכרז שפורסם על-ידה, לבנות עליו מבנה ולמכור אותו ברווח.
ואכן, הצעת התובע הגיעה למקום הראשון במכרז, אלא שעדיין הוא נדרש למשכנתה לשם השלמת העסקה. לשם כך הוא פנה באפריל 2021 לסניף מזרחי טפחות בנתיבות. לדבריו הבנק אישר את ההלוואה והתנה את העמדתה בפועל בהעברת הון עצמי על-ידו. לטענתו הוא העביר את הכספים אלא שלתדהמתו הבנק, מסיבה שאינה ברורה, איבד אותם מבלי שהצליח לאתרם.
לדברי התובע רק ביום שלמחרת מצא הבנק את הכסף, אלא שהיה זה מאוחר מדי והצעתו במכרז נפסלה. נזקיו כתוצאה מהרשלנות המיוחסת לבנק הועמדו על 1,227,277 שקל.
מנגד טען הבנק שהלקוח הוא האחראי לנזקיו, כאשר תביעתו משוללת יסוד ונגועה בחוסר תום לב. בהקשר לכך נטען שהתובע פנה לסניף באיחור משמעותי - למעלה מחודשיים אחרי זכייתו במכרז - ובסמוך לחג הפסח בו העבודה במתכונת מצומצמת, כאשר חרף זאת פעל הנתבע במהירות וביעילות על מנת לקדם את מתן המשכנתה. לשיטת הבנק, בנסיבות אלה אין ללקוח להלין אלא על עצמו, ועל תביעתו להידחות.
היה שבוי אצלם
השופט בוקר קיבל את גרסת התביעה לפיה הסיבה לאי תשלום שובר רכישת המגרש בזמן, נעוצה הייתה בכך שכספי ההון העצמי שהעביר הלקוח לחשבון מעבר ייעודי לא שוקפו במועד, מסיבה כזו או אחרת, באופן שמצדו הוביל לאיחור מזערי, אך דרמטי, של יום בהעמדת ההלוואה.
בהקשר לכך הבהיר השופט כי הלקוח יכול היה להסתמך על מומחיות פקידת הבנק, כי העברת זה"ב שיבצע תפתור כל חשש, ככל שהיה קיים, במילוי הדרישות לקבלת המשכנתה ותשלום השובר. הוא חידד שאם הפקידה העריכה כי קיימת אפשרות שהעברת הזה”ב לא תשוקף עוד באותו היום, באופן שיביא לסיכול העסקה, הרי שהיה עליה לומר זאת לתובע במפורש, ולאפשר לו לשקול את צעדיו.
"כאשר כספי ההון העצמי של התובע כבר נמצאים אצל הנתבע הרי שהוא 'שבוי' בעסקה זו אך ורק עם הנתבע. הוא נתון לחסדיהם של נציגי הנתבע, ואין, כאמור, שום פעולה אחרת שהוא יכול לבצע כדי לקדם את תשלום השובר", כתב השופט ביחס למצוקה אליה נקלע האיש. מסקנתו הייתה שהבנק הפר את חובת הזהירות כלפי האיש, ועל כן התרשל.
לצד זאת ייחס השופט ללקוח אשם תורם משמעותי, בשיעור 40%, משביקש משכנתה באיחור ניכר לאחר זכייתו במכרז, וביום חמישי בשבוע לצורך קבלת הכספים בראשון, ובכך למעשה תרם להיווצרות נזקיו.
בסופו של יום קבע השופט שהבנק ישלם לתובע 300,000 שקל, כפיצוי עבור הפסד הרווחים שהיה מקבל על המגרש לולא הרשלנות, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 33,766 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רפי וינברגר
- ב"כ הנתבע: עו"ד משה שפורן
עו"ד אורן אוזן עוסק/ת בדיני מכרזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.