הבעל לבית הדין: שחררו אותי מאשתי

גבר ואישה ללא ילדים או רכוש נפרדו אחרי פחות מחודש, אך במשך שלוש שנים סירבה האישה לשתף פעולה רצונו של הבעל להתגרש. בית הדין שם סוף לסיפור.  

בשנת 2012 – פחות מחודש אחרי שהתחתנו – נפרדו בעל ואישה ללא ילדים וללא רכוש משותף, וכל אחד חזר לבית הוריו.

לשאלות על נישואין וגירושין:

כנסו ל- פורום דיני משפחה

ב-2013 פתח הבעל תיק גירושין בבית הדין הרבני האזורי בחיפה. בית הדין עשה מאמצים כבירים להביא את האישה לפתחו ולהביאה להסכם בדבר סכום הכתובה, אך היא התחמקה מתשעה דיונים, בכל מיני תואנות, פעם אחר פעם.

בתוך כך בשלב מסוים בית הדין הורה לאשה להמציא בתוך שבעה ימים תשובה האם טופלה בתרופות או אושפזה בבית חולים לחולי נפש ובהיעדר תשובה, יחליט בהתאם לשיקול דעתו והחומר שבידיו.

האישה לא הגישה תשובה, ובנובמבר 2014 קצה נפשו של הבעל, והוא הגיש תביעה להיתר נישואין מאשתו.

הבעל טען שהאישה סובלת ממחלת נפש ומקבלת טיפול תרופתי. לדבריו, היא הסתירה ממנו את מחלתה ואילו היה מודע לכך, לא היה מתחתן אתה.

הוא תיאר את האישה כלא יציבה, והוסיף כי בשל המחלה היא נהגה לבעוט בקירות הבית, להעיר אותו בלילות ואף להתקשר למשטרה ולמגן דוד אדום ללא שום סיבה.

הבעל הוסיף כי האישה פועלת מנקמה וסחטנות, כשהיא מגדילה את דרישותיה הכספיות בגין הכתובה, לאחר שהסכימה להתגרש מספר פעמים בעבר, וכל פעם חזרה בה.

עוד נטען כי הצדדים פרודים כשלוש שנים, ולכן יש להתיר לו להינשא לאישה אחרת.

האישה מצדה לא הסכימה להתגרש ללא עילה מוכחת לחיובה בגט. עוד טענה כי הבעל מעולם לא טען כי אינו אוהב את אותה ויש לבחון אפשרות לשיקום הנישואין.

אין סיכוי

גם בבית הדין התחמקה האישה וסירבה לכל מיני הצעות, ואף סירבה, כאמור, לספק פרטים בדבר מצבה הרפואי.

בסופו של דבר, שלושת הדיינים, הרב מימון נהרי, הרב יוסף יגודה והרב יצחק רפפורט, החליטו להיעתר לבקשת הבעל ולהתיר לו להינשא.

הדיינים התרשמו כי הבעל דיבר בכנות כשטען כי האישה נמאסה עליו, לאור התנהגותה המוזרה בתקופה הקצרה בת 28 ימים בהם חיו יחד.

הדיינים ציינו לא ניתן לשלוח זוג לייעוץ זוגי כאשר מרחפת עננה בדמות טענה קשה של מחלת נפש שאותה ניתן לברר אותה בקלות באמצעות מסמכים רפואיים, ואולי לסייע לנתבעת הטוענת מחד כי היא מעוניינת בשלום בית, ומאידך בעצם מסרבת לחתום על טופס ויתור סודיות ובכך יוצרת חשש כי לטענת התובע יש רגליים.

כמו כן, הדיינים התחשבו בעובדה שבני הזוג פרודים כבר יותר משלוש שנים, ואין סיכוי לשלום בית.

בנוסף הדיינים הצביעו על כך שלבעל אין ילדים וחובת קיום מצוות פרו ורבו חלה עליו, ובמקרה הזה לא ניתן לממש מצווה זו.

לאחר שהפחיתו מחוב הכתובה (18,000 שקל) את חיובי האישה בהוצאות שהוטלו עליה במהלך הדיונים, נקבע כי הבעל ישלם 7,750 שקל בלבד כדמי כתובה שיינתנו לנתבעת עם קבלת הגט.

• ב"כ התובע: עו"ד חיים שכטר

• ב"כ הנתבעת: עו"ד ליאורה אוחנה

   

  * עו"ד דנה בר-נר עוסקת בדיני משפחה.

  ** הכותבת לא ייצגה בתיק.

  *** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

  אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

  www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.