רשות האוכלוסין סירבה להתיר לאישה השנייה להיכנס לארץ מכיוון שלא האמינה שהקשר בינה לבין בעלה – הישראלי – אמיתי. בערעור לבית המשפט המחוזי נקבע שהקשר בין השניים כן, ויש לאפשר לבני הזוג לממש את זכותם לחיי משפחה.
עולה מאתיופיה, אשתו ובנם המשותף עלו לארץ באמצע שנות התשעים. ב-2009, במהלך סכסוך גירושים, גילתה האישה כי הבעל נישא לאישה נוספת באתיופיה.
לייעוץ בענייני אשרות כניסה לישראל
פנו ל- עורך דין
זועמת מהמעשה, שלחה האישה מכתב למשרד הפנים, אליו צירפה את תעודת הנישואין החדשה של הבעל.
בינתיים, הליך הגירושים הסתיים ובנובמבר 2012 הבעל (עכשיו כבר הגרוש) הגיש בקשה לרשות האוכלוסין וההגירה להביא את אשתו החדשה, שבאתיופיה, לישראל. מהבקשה שהוגשה עלה כי השניים נישאו רק חודשיים לפני כן.
לבעל נערך ראיון ברשות האוכלוסין ולאישה נערך ראיון בשגרירות ישראל באדיס אבבה. אולם באוגוסט 2013 קיבל הבעל מכתב הדוחה את הבקשה, בנימוק שנוצר הרושם שהקשר בין הצדדים אינו "בעל אופי זוגי כנה, אלא לשם מימוש מטרות שונות של כל אחד מכם".
הבעל הגיש מספר עררים, עתירה מנהלית ובקשות לשינוי ההחלטה, אולם בכל פעם נענה בשלילה, בטענה שלא הצליח לשכנע שמדובר בקשר כן ואמיתי.
באפריל 2015 הגיש הבעל ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על ההחלטה האחרונה שניתנה בעניינו בבית הדין לעררים.
לטענתו, רשות האוכלוסין לא עשתה בדיקה מעמיקה של הבקשות שהגיש, והמסקנות אליהן הגיעה הסתמכו על זוטות ומתן פרשנות שגויה לחלוטין להתנהלות שלו ושל אשתו. הבעל טען שהוא הציג ראיות רבות המעידות על הקשר ביניהם, ובהן תמונות מטקס הנישואים, ממקומות בילוי משותפים, קבלה מבית מלון בו שהו ועוד.
לטענת הבעל שלילת זכותו להתאחד עם האישה שעמה בחר לחיות פוגעת בזכותו לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מטעם רשות האוכלוסין נטען שגם את הבקשה הזו יש לדחות בשל חוסר ניקיון כפיים של המבקש ואשתו לכאורה, המציגים שוב ושוב מידע כוזב שאינו מאפשר לתת בהם אמון.
החלטה הרת גורל
השופטת שירלי רנר ציינה שהזכות של האזרח הישראלי לנישואים ולהקמת משפחה היא זכות יסוד, והתנאי של "כנות הקשר" בין הצדדים נועד להבטיח שמאחורי הבקשה של בן הזוג הזר, עומדת כוונה לחיי משפחה.
השופטת סברה, שכשרשות האוכלוסין דוחה בקשה למתן מעמד לבן זוג זר אחרי שמוצגת בפניו תעודת נישואים, היא צריכה להיווכח בצורה ברורה שמדובר בנישואים מזויפים, שכל מטרתם הוא להשיג זכויות עבור בן הזוג הזר.
בענייננו, קבעה השופטת, נראה כי הסתירות ואי ההתאמות שעלו מבקשותיהם של בני הזוג, נבעו מניסיון להסתיר את העובדה שהבעל נישא לאישה כשהיה נשוי לאישה אחרת בישראל. גם אם זו התנהלות בעייתית, הדבר לא מצדיק את דחיית הבקשה משום שהיא לא סותרת שהקשר ביניהם אמיתי.
כנות הקשר, ציינה השופטת, הוכחה על ידי עדויות של מכרים של בני הזוג, שיחות טלפון יומיומיות שביצעו, ומצבה הכלכלי היציב של האישה, שמראה שלא המניע הכלכלי הוא זה שמסביר את ניסיונה להגר לישראל.
כמו כן, הסבירה השופטת רנר, כי משמעות דחיית הבקשה היא הרת גורל, מפני שתמשיך למנוע מבני הזוג, שחיים למעלה מחמש שנים בנפרד, לממש את נישואיהם.
כך לבסוף השופטת קיבלה את הערעור, תוך הפקדת ערבות שתבטיח שאם רשות האוכלוסין לא תשתכנע בכנות הקשר בהמשך, האישה תוחזר למולדתה.
- ב"כ המערערים: עו"ד גלעד ישעיהו
- ב"כ המשיב: עו"ד אורי סירוטה
* עו"ד ערן שדה, ממשרד עוה"ד שדה את אנגל, עוסק בדיני משפחה והגירה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.