ילדי המנוח טענו שבת הזוג הציגה עצמה כרווקה בפני גורמים רשמיים שונים, ולכן היא מנועה מלטעון כעת שהיא זכאית לרשת אותו. אלא שבית המשפט קבע שלטענה הזו יש ניחוח של חוסר תום לב
השופטת ענבל קצב-קרן דחתה לאחרונה התנגדות של שלושה אחים להוצאת צו ירושה שמכיר בבת הזוג של אביהם המנוח כיורשת מחצית העיזבון שלו. האחים טענו כי בת הזוג מנועה מלטעון לזכאות לירושה מכוח היותה ידועה בציבור, מאחר שהגישה נגדו תביעה למזונות בתם המשותפת וכינתה את עצמה במסמכים רשמיים שונים כרווקה. אלא שהשופטת הבהירה להם כי הם עצמם הכריזו על בת הזוג כידועה בציבור, כולל במסמך רשמי לביטוח לאומי, ולכן הם אלה שמושתקים מלהעלות טענה סותרת.
המנוח נפטר ב-2009. כ-10 שנים לאחר מכן הגישה זוגתו בקשה להוציא צו ירושה שמכיר בה כיורשת חצי מהעיזבון כמי שהייתה הידועה בציבור שלו ב-11 השנים האחרונות לחייו.
אבל הילדים שלו מהנישואים הראשונים הגישו התנגדות וטענו שבת הזוג מושתקת משפטית לטעון שהיא ידועה בציבור, שכן בהליכים משפטיים אחרים ומול גורמים רשמיים היא הציגה את עצמה כחברה לשעבר או כרווקה. הילדים הפנו לתביעת מזונות שהגישה נגד אביהם בשם בתם המשותפת וכן למסמכים שהגישה לביטוח לאומים שבהם רשמה שהיא רווקה והוא אלמן.
בת הזוג טענה לעומת זאת, כי המטרה של הילדים היא למנוע ממנה לקבל את דירתו של המנוח (בינה לבינם מתנהל הליך משפטי שבמסגרתו ביקשה להצהיר עליה כבעלת הדירה מכוח עסקת מכר שנכרתה בינה לבין המנוח ב-99'). מכל מקום, היא טענה כי הצהרותיה בעבר לא היו שקריות ולא שוללת ממנה את הסטאטוס כידועה בציבור, תוך שהדגישה כי בשנים האחרונות לחייו הם גרו יחד והיא זו שטיפלה בו וסעדה אותו במחלתו.
בת הזוג ציינה כי הגשת תביעת המזונות בשם הילדה לא קשורה למערכת היחסים בינה לבין המנוח והציגה מסמכים רשמיים רבים שבהם כונתה אשתו וזוגתו. עוד היא הדגישה שבתו אף הצהירה בביטוח לאומי שהייתה הידועה בציבור שלו לאחר מותו כדי לעזור לקבל קצבת שאירים.
שילמה את החובות שלו
השופטת ענבל קצב-קרן דחתה את ההתנגדות. היא הדגישה כי גם בהליך הזה וגם במסמך שהוגש לביטוח לאומי לפני 3 שנים הודו המתנגדים שבת הזוג הייתה הידועה בציבור של אביהם, כך שהם אלה שלא יכולים להעלות כעת טענה סותרת. "משמעלה בעל דין טענה בפני בית המשפט, עליו להעלות כשידיו נקיות וכשהוא תם לב", כתבה.
גם לגופו של עניין השופטת שלא התרשמה שההצהרות של בת הזוג בעבר שללו ממנה את הזכות לטעון שהיא ידועה בציבור לצורך הירושה. היא ציינה כי ייתכן שבתקופה שבה תבעה מזונות הקשר ביניהם התרופף אבל אין ספק שבהמשך הם חזרו לחיות יחד, כפי שמעידים מסמכים רפואיים שונים של המנוח. ממילא, הוסיפה השופטת, תביעת המזונות הוגשה מתוקף אבהותו ולא קשורה למערכת היחסים שלהם, מה גם שהמזונות נגבו לתקופה קצרה בלבד.
עוד הדגישה השופטת כי לאחר פטירת המנוח ביטוח לאומי אף קיזז מקצבת בת הזוג חובות של כ-47 אלף שקלים ששייכים למנוח מכוח היותה הידועה בציבור שלו. "אף מטעם זה יש משום חוסר תום לב בטענות המתנגדים", כתבה.
לאור זאת, השופטת קיבלה את בקשת בת הזוג לצו ירושה וחייבה את המתנגדים בהוצאות של 5,000 שקלים.
עו"ד שוש ריבר
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.