יזם נדל"ן ניסה להתחמק מתשלום עמלת התיווך בטענה שבסופו של דבר העסקה נחתמה מול חברה – ולא מולו – והמתווך לא היה מעורב בה. בית המשפט לא "קנה" את גרסתו ומצא שמטרתו הייתה לחמוק מתשלום.
בית משפט השלום בעפולה פסק דמי תיווך של 90 אלף שקל למתווך שהוכיח כי הביא לסגירת עסקה לרכישת מגרש לבנייה בעפולה. השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד קבעה כי יזם הנדל"ן שהיה מעורב ברכישה ניסה לחמוק מתשלום בניגוד להתחייבותו אבל מנגד, גם המתווך לא טמן ידו בצלחת כשניסה להכשיל כניסתם של שותפים חדשים לעסקה. משכך, נפסקו לו דמי תיווך נמוכים יחסית למה שדרש.
הפרשה החלה לפני כ-4 שנים, כשהמתווך פנה ליזם וסיפר לו על מגרש של 3.6 דונם שמיועד לבנייה של כ-58 יחידות דיור. היזם התעניין ובהמשך חתמו השניים על כתב התחייבות לתשלום עמלת תיווך של 2% משווי העסקה (128 אלף שקל).
לאחר מכן ארגן המתווך פגישה בין היזם לבין המוכר אך לא הורשה להשתתף בה. בסופו של יום מה שקרה הוא שרוכש נוסף שעמד על הפרק הכניס את היזם כשותף ויחד הם הקימו חברה ורכשו באמצעותה את המגרש.
כך יצא שהעסקה נחתמה מול חברה – שאינה הלקוחה של המתווך – והיזם השתמש בתואנה זו כדי לחמוק מתשלום עמלת התיווך.
בתביעה שהוגשה נגד היזם ביולי 2014 טען המתווך שהוא היה "הגורם היעיל והבלעדי" בעסקה והיא לא הייתה נסגרת אלמלא הפגיש בין הנתבע לבין המוכר.
המתווך אף טען כי הנתבע ידע שמעורב בעסקה רוכש נוסף ולכן בכתב ההתחייבות צוין במפורש שיהיה חייב לו דמי תיווך גם אם ייכנסו שותפים.
אלא שהנתבע טען בין השאר כי כלל לא ידע שמעורב מוכר נוסף וכשהדבר נודע לו הוא ירד מהעניין. רק לאחר מכן, לטענתו, הוא פגש באקראי חבר שסיפר לו על העסקה – והוא החליט ללכת על זה. כלומר, טענתו המרכזית הייתה כי בסופו של דבר לא התובע הביא לסגירת העסקה.
התאמץ בשביל זה
אך השופטת נאשף-אבו אחמד הטילה ספק רב בגרסתו. השופטת הבהירה כי מרגע שהנתבע חתם על כתב ההתחייבות הוא התחייב לשלם לתובע דמי תיווך אם יביא לסגירת העסקה. ואכן, תמלילים והקלטות של שיחות בין התובע לבין הגורמים המעורבים הוכיחו כי הנתבע התוודע לעסקה בזכות התובע.
כמו כן, הראיות תמכו בגרסת התובע שלפיה הנתבע עודכן מראש שיש רוכש נוסף בשלבים מתקדמים של מו"מ.
השופטת מצאה כי מה שקרה הוא שבפגישה שהתקיימה בין המוכר לבין הנתבע נוצר קשר גם עם הרוכש הנוסף וכך התגבשה השותפות – כלומר, לא באקראי אלא בזכות הקישור שעשה התובע.
עוד התברר כי כנראה שהתובע ניסה לחמוק מתשלום דמי התיווך משום שנאלץ לשלם לרוכש הנוסף דמי "ייזום" של 560 אלף שקל.
השופטת הוסיפה שסמיכות הזמנים – שבועיים בלבד – בין החתימה על ההתחייבות לבין הפגישות עם המוכר והרוכש הנוסף פועלת גם כן לטובת התובע.
לפיכך נקבע שלתובע מגיעה עמלת תיווך מהנתבע גם אם מתכונתה של העסקה שונתה.
עם זאת, השופטת סברה כי היה דופי גם בהתנהלות התובע, שבשלב מסוים ניסה להכשיל את הרוכש הנוסף, כנראה משום שאף הוא היה מעוניין לקחת חלק בעסקה.
לפיכך, השופטת החליטה להפחית את דמי התיווך וחייבה את התובע ב-90 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 20 אלף שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גיא יקותיאל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.