בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בשבוע שעבר את ערעורה של המדינה על זיכויו של נוסע ש"נתפס" משוחח בטלפון נייד ללא דיבורית. טענתה כי מדובר במורה לנהיגה ששוחח בעת שיעור נדחתה.
באפריל 2016 הבחינה שוטרת ברכב נוסע עם שלט לימוד נהיגה כשהנוסע מימין לנהגת נצפה משוחח בטלפון הנייד ללא דיבורית. השוטרת הניחה מיד כי הוא מורה נהיגה ומי שנוהגת לידו היא תלמידה ולפיכך עצרה אותם, לקחה את פרטיהם והגישה לנוסע הזמנה למשפט.
בספטמבר 2016 הוקרא כתב האישום, לפיו הנאשם שוחח בטלפון הנייד ללא דיבורית "בשעה שהוא מלמד נהיגה" ובניגוד לפקודת התעבורה, האוסרת על מורה נהיגה לעשות כן. הנאשם מצדו הכחיש את כל הטענות, לרבות היותו בעל רישיון ללימוד נהיגה.
בחקירתה הנגדית השוטרת הודתה שלא בדקה אם הנאשם הוא אכן מורה לנהיגה ואף לא בדקה את הסטאטוס של הנהגת – אם היא בעלת רישיון נהיגה או לא.
מנגד, הנאשם בחר שלא להעיד להגנתו שכן למדינה, במחדליה, לא היו כל ראיות נגדו. הדבר היחיד שעשה להגנתו – הוא לשתוק. במסגרת האסטרטגיה הזו, לא הביא הנאשם את הנהגת כעדת הגנה ולא חשף את מקצועו – האם הוא מורה נהיגה בדימוס, בהווה או בהתלמדות. מקצועו האמיתי נשאר בגדר תעלומה בדיוק כמו ביום בו נמסר לו כתב האישום על ידי השוטרת.
ואכן, הצדק היה עם הנאשם. נראה כי בגלל חומרת מחדליה של המדינה, שלא טרחה לבדוק דברים בסיסיים, השופטת כרמית פאר גינת מבי המשפט לתעבורה בחדרה כלל לא מצאה לנכון להתערב וללחוץ על הנאשם לספק תשובות.
השופטת החליטה לזכות אותו לאחר שקבעה כי אינה מקבלת את עמדת המדינה לפיה יש לפרש את החוק ככזה האוסר על מורה לנהיגה לדבר בטלפון בין אם הוא מלמד, ובין אם הוא רק "מלווה".
התביעה צריכה להוכיח, לא הנאשם
אך המדינה ערערה על תוצאה זו וטענה כי העובדה שעל הרכב התנוסס שלט לימוד נהיגה מראה כי הוא התכוון להציג את עצמו כמורה. בנוסף, המשיב לא טען שהוא אינו מורה נהיגה במעמד מתן הדו"ח, מה שמצביע שזהו מקצועו.
אולם השופט יחיאל ליפשיץ מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את טענותיה והסביר ש"לא ניתן להגיע למסקנה, וודאי לא ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, כי מי שיושב בכיסא ימני קדמי ברכב ועליו 'כובע' ולצדו נהג נוסף, אכן מחזיק ברישיון להוראת נהיגה. הטיעון כאילו המשיב 'לא בסדר' בכך שלא הכחיש שהוא מורה נהיגה, טוב היה אילולא נטען. המאשימה היא זו שנושאת בנטל ההוכחה ולא ניתן להפוך את הנטל רק משום מחדליה".
השופט הדגיש שהמדינה לא עשתה כל מאמץ, ולו הקל שבקלים כדי לברר את הסוגיה המרכזית בכתב האישום – שהמשיב הוא מורה נהיגה – ורק מהטעם הזה לבד, סבר כי דין הערעור להידחות.
לפני סיום, השופט ציין כי ייתכן שכל חטאו של המשיב היה שלא הוריד את שלט הנהיגה מרכבו ועל כך אין להענישו. הערעור כמובן נדחה.
- ב"כ המשיב: עו"ד רם סימס
- שמו של ב"כ המערעת לא הוזכר בפסק הדין
עו"ד גל אביהוד בן דיין
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.