ועדת ערר דחתה טענות של זוג שרכש דירה להשקעה ימים ספורים לפני הפחתת מס הרכישה בחוק. "אין לנישומים זכות קנויה כי מדרגות המס לא ישתנו", קבעה הוועדה
תשעה ימים - זה כל מה שהפריד בין זוג רוכשי דירה בירושלים לבין חיסכון של 60,000 שקלים במס רכישה. הזוג, שרכש דירה להשקעה בסכום של 2.29 מיליון שקל ב-2020, נקלע למאבק משפטי מול רשות המיסים לאחר שחויב במס רכישה גבוה של 8%, זמן קצר לפני שהמס הופחת בחוק ל-5%. ועדת ערר שבבית המשפט המחוזי בירושלים דחתה לאחרונה את טענות הרוכשים כי יש לחייב אותם במס הנמוך.
בעקבות התפרצות מגפת הקורונה במחצית הראשונה של 2020, והחשש להאטה משמעותית במספר עסקאות הנדל"ן, החליט שר האוצר להפחית את שיעור מס הרכישה החל על רכישת דירות להשקעה. לצורך כך בוטלה הוראת שעה שהייתה אמורה לחול עד לסוף שנת 2020 והחל מ-29 ביולי 2020 הופחת מס הרכישה על רכישת דירות להשקעה בסכומים של עד כ-4 מיליון שקל מ-8% ל-5%.
באותה תקופה חתמו בני זוג על הסכם לרכישת דירה חדשה בירושלים בסכום של 2,290,000 שקלים. ההסכם נחתם ב-20 ביולי 2020, 9 ימים לפני שינוי החוק.
הרוכשים, שחויבו במס הגבוה יותר שהיה בתוקף בעת החתימה על ההסכם, טענו כי נגרם להם עוול וכי הם חויבו שלא כדין במס בשיעור של 183,200 שקל במקום ב-124,477 שקל.
לטענת הזוג, הרשויות היו חייבות לפרסם מראש את כוונתן לשנות את החוק, במיוחד לאור העובדה שמידע על השינוי הצפוי דלף לתקשורת. הם טענו כי נוצרה אפליה בין רוכשים שהיו מודעים לשינוי הצפוי ועצרו את תהליכי הרכישה, לבין כאלו שלא היו מודעים לכך והסתמכו על פרסומים רשמיים של רשות המיסים.
עוד נטען כי מועד החתימה על ההסכם היה טכני בלבד, וכי במקור בני הזוג תכננו לחתום במועד מאוחר יותר ולאחר ט' באב שחל באותה שנה. ואולם, המוכרת הקדימה את החתימה ללא תיאום איתם.
טענתם המרכזית של בני הזוג הייתה כי נפגע אינטרס ההסתמכות שלהם שלפיו שיעור מס יישאר ללא שינוי עד לסוף אותה שנה.
מנגד, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים עמד על כך שהחוק שחל הוא זה שהיה בתוקף ביום הרכישה, ואין אפשרות להחיל את החוק החדש באופן רטרואקטיבי. הוא הדגיש כי אין לאזרחים זכות מוקנית להמשך מדיניות כלכלית קיימת.
לא סוגיה טכנית
הוועדה, בראשות השופט אביגדור דורות, הדגישה כי בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין, יום המכירה (חתימת ההסכם) הוא היום המכריע לחישוב המס, ולא מדובר בסוגיה טכנית.
עוד נקבע כי אף שלאחר חתימת ההסכם נחקק תיקון לחוק שביטל את מדרגות המס הגבוהות, הדבר לא מסייע לבני הזוג. זאת משום שהעיקרון הבסיסי הוא כי שינוי בחוק חל מעת כניסתו לתוקף ואילך, כפי שעולה הן מהתיקון לחוק והן מחוק הפרשנות.
עוד קבעה הוועדה כי אין כל חובה בדין המחייבת את הרשות לפרסם מראש את כוונותיה לקדם שינויי חקיקה. זאת ועוד, הפרסומים בעיתונות הכלכלית בנושא לא היו חד משמעיים והתייחסו לכוונות עתידיות בלבד להפחית את המס.
הוועדה גם דחתה את טענת העוררים בדבר פגיעה בעקרון ההסתמכות. נקבע כי אין להם זכות קנויה לכך שמדיניות המס לא תשתנה, והמדינה מוסמכת לשנות את הסדרי המס כראות עיניה, כל עוד היא עושה זאת בהתאם להליכי החקיקה הקבועים בדין.
לאור זאת החליטה הוועדה לדחות את הערר ולחייב את בני הזוג בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל.
- ב"כ העוררים: עו"ד שלומי אשכנזי
- ב"כ המשיב: עו"ד גילה קרמר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.