בית המשפט קבע כי הקבלן ששיפץ את הרצפה לא התקין אריחים העומדים בתקן למניעת החלקה ואף לא מאחז ליד, ובכך התרשל כלפי התובע.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתו של אדם שנפל בכניסה לבניין בו הוא מתגורר, והורה לקבלן שביצע שיפוצים לפצות אותו בכ-338,000 שקל. השופט אבישי רובס קבע כי הקבלן התרשל בכך שלא התקין אמצעים למניעת החלקה כגון מעקה או אריחים מחומר פחות מחליק.
המקרה אירע לפני כארבע שנים, כאשר התובע החליק בכניסה לבית המשותף בליל יום גשום. כתוצאה מהנפילה הוא נחבל בראשו ואיבד את הכרתו למשך כ-30 דקות. בבית החולים רמב"ם אובחן אצלו שבר בגולגולת.
בעקבות זאת הוא הגיש תביעה נגד נציגות הבית המשותף וכן נגד הקבלן "משה בן דוד חברה לבניה". טענתו העיקרית היתה כי רצפת הכניסה היתה משופעת וחלקה, ללא אמצעי הגנה למניעת החלקה, וללא תאורה מספקת.
כמו כן, הוא טען כי הנתבעות לא נקטו באמצעי זהירות סבירים כגון התקנת מעקה בטיחות, פסים למניעת החלקה או לפחות שלטי אזהרה.
נציגות ועד הבית – הנתבעת הראשונה – טענה כי בסמוך לאירוע הנטען נערכו עבודות שיפוצים בבניין על ידי הקבלן (שחברתו היא הנתבעת השנייה). הנציגות טענה כי במסגרת עבודות הריצוף בכניסת הבניין נמסר לה כי הריצוף שהותקן במקום הוא מסוג "אנטי סליפ", למניעת החלקה של הדיירים.
מטעם הקבלן נטען כי הבניין נבנה על פי דין תחת פיקוח הנדסי, וכי הקבלן סיים את עבודתו זמן רב לפני האירוע, לאחר שקיבל אישור לאכלוס הבניין. לטענת הקבלן, משלב זה לא היתה לו שליטה על הבניין או ידיעה בדבר המתרחש בו. כך שבעלי הדירות ונציגות הבית המשותף הם הגורמים האחראים במקרה של תאונה.
כמו כן, הוא טען כי התקין את כל האמצעים הנדרשים למניעת החלקה, כולל ריצוף מיוחד המונע החלקה.
דעה מנומקת היטב
הנתבעות אף יצאו נגד גרסתו של התובע ברמה העובדתית, אולם הבהיר כי הן לא הביאו כל ראיות הסותרות את גרסת התובע, למעט "כפירה סתמית באירוע", כלשונו.
בכל הקשור להיבט המשפטי, השופט אימץ את עמדתו של מומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי במקום צריך היה להתקין מאחז יד כדי להבטיח בטיחות במעבר על רצפת משטח הגישה ולאפשר אחיזה לצורך ייצוב ומניעת החלקה. בנוסף, המומחה סבר שהאריחים שהותקנו במשטח הגישה אינם מסוג "אנטי סליפ" ואינם עומדים בתקן הרלוונטי. במילים אחרות, האריחים עלולים לגרום להחלקה, במיוחד כשהם רטובים.
"חוות דעתו מנומקת היטב, היא נשענת על בדיקות מקיפות שערך בנכס, על תוצאת בדיקת מעבדה מוסמכת, היא עולה בקנה אחד עם יתר הראיות בתיק ולא מצאתי כי המומחה בסס מסקנותיו על עובדות או נתונים שגויים או חסרים", כתב השופט.
בהתאם לכך השופט קבע כי הקבלן התרשל בעבודתו וכתוצאה מכך החליק התובע, ולכן על הקבלן לפצות אותו על נזקיו.
לעומת זאת, השופט שוכנע שאין להטיל אחריות על נציגות הבית המשותף, כיוון שהיא נקטה בכל הפעולות הסבירות לצורך תיקון הליקוי בריצוף משטח הגישה.
בתוך כך השופט החליט להטיל על התובע 10% מן האשמה לתאונה, על שלא נזהר מספיק. לאחר שכימת את נזקיו, שכללו כאב וסבל והפסדי השתכרות, השופט הורה לקבלן לפצות אותו בכ-293,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 45,000 שקל.
התובע חויב לשלם לנציגות הבית הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רשאד סלים
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.