אדם שרכש דירה ״על הנייר״ גילה שהחניה שקיבל נמצאת על מכפיל חניה וקשה מאוד להיכנס אליה. תביעה שהגיש נגד החברה הקבלנית התקבלה והוא יפוצה על ירידת הערך של דירתו.
בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שרכש דירה בתל אביב מחברת ״לב הזהב״ לפני כ-10 שנים. הרוכש טען שקיבל חניה שקשה במיוחד להיכנס ולצאת ממנה והחברה טענה שבהסכם נכתב שהחניה תהיה על מתקן מיוחד. השופט עמית יריב התרשם שהרוכש לא יכול היה לדעת זאת מראש עד כמה יהיה לו קשה לתמרן ופסק לטובתו פיצוי.
הקונה סיפר שב-2009 חתם על הסכם מול החברה לרכישת דירה בבניין בן 17 דירות שהיא תכננה להקים. בהסכם התחייבה היזמית להצמיד לדירתו חניה ספציפית שסומנה בתשריט. החניה תוארה במפרט המכר כחניה עם מתקנים של מכפילי חניה.
לטענתו, ביום מסירת הדירה גילה כי החניה אינה מאפשרת שימוש רגיל וסביר. הוא תיאר כי בניסיונות להיכנס ולצאת ממנה נגרמו נזקים לרכבו בשל פגיעת הרכב במעקי החניה וכי לא ניתן לפתוח את דלתות הרכב כדי להיכנס או לצאת ממנו כשהוא בתוך החניה. בנוסף, גובהה של החניה אינו מספיק כדי לאפשר כניסה של אנטנת רכבו והיא נעקרה וניזוקה.
הוא תבע פיצוי על ירידת הערך של דירתו בגין החניה הבעייתית ודרש לחייב את החברה לספק לו חניה סבירה. בנוסף העלה התובע טענות שונות בדבר ליקויי בנייה.
החברה טענה כי מידות החניה נכתבו בתשריט הבניין שהתובע חתם עליו ומהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, וכי תכניות החניה אושרו על ידי רשויות התכנון. כמו כן לדבריה, התובע ידע שהוא רוכש חניה במסגרת ״מכפיל חניה״ וכל הדיירים, ללא יוצא מהכלל, חונים בחניות המוכפלות ללא קושי.
באשר לליקויי הבניה היא טענה כי מדובר בתיקונים מינוריים שלא חרגו מתיקונים הנדרשים בתקופת הבדק.
לא ידע מראש
השופט עמית יריב מבית משפט השלום בתל אביב מינה מומחה לתנועה לערוך חוות דעת בעניין החניה. המומחה כתב כי אין לו ספק שהחניה במתקן הנדון איננה נוחה ולא מתאימה לכל נהג, הן בגלל הגובה בין משטחי החניה והן בגלל שיפוע המשטח. המומחה הסביר כי מדובר במשטח חלק ומשופע ודרושה מיומנות מסוימת בנהיגה כדי לתמרן פנימה והחוצה.
המומחה הוסיף כי המתקן מצריך להוציא את הנוסעים והמטען לפני הכניסה לחניה. יחד עם זאת המומחה כתב כי אינו יכול לקבוע שהחניה אינה שמישה שכן ממדיה עומדים בהנחיות משרד התחבורה.
השופט קיבל את חוות הדעת וכתב כי מאחר שמדובר בדירה שנמכרה ״על הנייר״ התובע לא הבין עד כמה קשה יהיה לתמרן בחניה שתועמד לרשותו.
הוא קבע שהחניה שקיבל התובע תקנית ומאפשרת לרוב סוגי כלי הרכב לחנות בה, לרבות רכבו של התובע. למרות זאת, מדובר בחניה שמצריכה מהנהג מיומנות תמרון העולה על זו שנדרשת בחניה ״רגילה״, מה שמצדיק פיצוי.
בנסיבות אלה חייב השופט את הנתבעת לשלם לתובע 150,000 שקל בגין ירידת ערך הדירה בשל ״המפגע הפונקציונלי״ בשימוש החניה. בנוסף חויבה הנתבעת ב-38,025 שקל בגין ליקויי בנייה.
לטובת התובע נפסקו הוצאות בסך 20,000 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 35,000 שקל.
- ב״כ התובע: עו"ד אייל רן
- ב״כ הנתבעת: עו"ד דניאל אלטמן
עו״ד ד"ר מאיר זלצר
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.