ביהמ״ש: מי שתובע הפחתת מזונות צריך לבוא בניקיון כפיים

אב ביקש להפחית מזונות שנקבעו בהסכם פשרה והצביע על עלייה בהכנסות האם. בית המשפט דחה את התביעה לאחר שהתרשם כי ביצע ״תרגילים חשבונאיים״ כדי ליצור מצג של ירידה בהכנסותיו

בבית המשפט המחוזי נדחה לאחרונה ערעור שהגיש אב על דחיית תביעתו להפחתת מזונות. האב טען שמאז שאושר הסכם המזונות עלתה הכנסת האם, בין היתר לאחר  שהיא והילדים עברו לגור בדירתו של בן זוגה. השופטים לא מצאו בסיס להתערבות במסקנות בית המשפט למשפחה שקבע שהאב תמרן את הכנסותיו באופן שנוצר מצג שווא בנוגע למצבו הכלכלי האמיתי.

בספטמבר 2014 חויב האב במזונות של 1,900 שקל לילד על בסיס הסכם פשרה שנחתם בין בני הזוג.

בתחילת 2020 דחה בית המשפט למשפחה בתל אביב תביעה שהגיש להפחתת המזונות. בין היתר נקבע כי האב לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי. עוד נקבע כי הוא פעל בחוסר תום לב והציג מצג שווא בנוגע למצבו הכלכלי, הונו והכנסתו, תוך ביצוע ״תרגילים״ חשבונאיים כדי להראות ירידה דרמטית בהכנסתו. 

בערעור על פסק הדין טען האב כי יש להפחית את המזונות לנוכח ירידה בהוצאות האם ועליה בהכנסותיה. לטענתו,  הוא הסביר כי האם עברה עם הילדים לגור עם בן זוגה בחינם והיא משכירה את דירת המגורים בה חיו בני הזוג טרם הפרידה. עוד לדבריו, דפי חשבון הבנק של האם מצביעים על עלייה של כ-4,000 שקל בחודש בהשתכרותה מעבודתה.

האב גם הזכיר את הלכת בע״מ 919/15 שלדבריו תומכת בבקשתו מאחר שהילדים מעל גיל 6. 

גילוי מלא

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, הבהיר כי מי שפונה לבית המשפט ומבקש ממנו לדון בעניינו מחדש, גם אם עקב שינוי נסיבות, דומה למי שמבקש סעד מן הצדק. בנסיבות אלה חובה עליו לנהוג בתום לב ובניקיון כפיים ולהציג לפני בית המשפט, כבר בכתב התביעה, ובגילוי מלא, את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי.

עוד הבהיר השופט כי בע״מ 919/15 אינו מהווה כשלעצמו עילה לפתיחת הליכי מזונות ואינו מרכך את מבחן שינוי הנסיבות המהותי. 

לגופו של עניין כתב השופט כי מבחינה עובדתית הוכח שהאם והקטינים עברו לגור בבית בן הזוג של האם ללא עלות, מה שאפשר לה להשכיר את דירת המגורים ומקנה לה הכנסה פסיבית נוספת של כ-5,300 שקל. עוד הוכח כי הכנסות האם עלו, אם כי בנושא זה רב הנסתר על הגלוי ולא ניתן להצביע על גובה העלייה. 

ואולם, חלה עלייה גם בהכנסותיו של האב. בהקשר זה הדגיש השופט כי ״העובדה שהמערער לא טען בכתב התביעה, וגם לא בסיכומיו לירידה בהכנסותיו, לא מקימה מחסום בפני בית המשפט, שנדרש לתביעתו, לבחון את הכנסותיו״.

השופט הוסיף כי אין בסיס להתערבות במסקנת בית המשפט למשפחה שמצא שהתובע נקט בתרגילים חשבונאיים על מנת ליצור מצג של מיעוט וירידה בהכנסות לצורך ההליכים המתנהלים. 

השופט סיכם שהעלייה בהכנסות האם אינה כה דרמטית כפי שהאב ניסה להציג ומנגד הוכח שהכנסות האב עלו בסך של 3,000 שקל. בהתחשב בחוסר האמון של בית המשפט באשר להכנסותיו ״מסד הנתונים לא השתנה בצורה כל כך משמעותית שמצדיקה פתיחת הדיון מחדש״.

השופטים נפתלי שילה ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין

• ב״כ האב: עו"ד אמיר שי
• ב״כ האם: עו״ד יעקב בלס ועו״ד יעקב יצחק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.