חרט שעבד בתעשייה הצבאית 40 שנה טען כי המאמצים בעבודה גרמו לו לנזק בכתף. המוסד התעקש שלא להכיר בנזקיו, אולם בבית הדין הוא ניצח ויוכר כנפגע עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל חלקית את תביעתו של גבר כבן 68, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בפציעה בכתפיו כפגיעה בעבודה כתוצאה מעבודתו כחרט בתעשייה הצבאית במשך כ-40 שנה.
המוסד ניסה לטעון שלא הוכח קשר סיבתי חד משמעי בין העבודה לבין הנזקים שנגרמו לתובע, אולם השופטת דניה דרורי שוכנעה שלפחות לגבי פגיעה באחת מכתפיו יש ישיר בין העבודה לבין מצבה.
כחלק מעבודתו התובע ביצע פעולות ליטוש והשחזה כפעמיים בשבוע, שלוש שעות ברציפות, וכן פעולות קידוח כפעמיים בשבוע, למשך שעה וחצי, בעזרת מקדחות שונות. פעולות אלה היו כרוכות בהרמת ידיים אל גובה הכתפיים והורדתם (לעתים אפילו 100 פעמים), תוך נשיאת משקלים של עד 15 ק"ג, ותוך כדי חשיפה לרטט מהמקדחות או ממכונות הליטוש.
תביעתו של התובע התבססה על מה שנקרא תורת המיקרוטראומה – פגיעות זעירות ומצטברות, שלאחר זמן רב גורמות לנזקים. כפי שהשופטת ציינה: "כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות". לטענתו, נגרמו לו קרעים ודלקות בשתי כתפיו.
אלא שהמוסד סירב להכיר בו כנפגע עבודה, בין היתר משום שהתובע משחק באולינג – דבר שגם הוא יכול לגרום לנזק לכתפיים.
מומחה שמונה מטעם בית הדין ציין בפירוט הרקע הרפואי, בין השאר, כי ברישום קופת חולים משנת 2014 צוין "כאבי כתף ימין תקופה ארוכה, משחק באולינג". המומחה ציין כי התובע "משחק באולינג שנים רבות וזו גם סיבה לנזק בכתף. אם כי לא בכתף שמאל אלא ימין. מכל מקום הנזק בכתף שמאל נובע כפי הנראה ממאפייני עבודתו".
כלומר, המומחה סבר כי הנזק לכתף ימין נובע ממשחק הבאולינג, ואילו "הנזק בכתף שמאל נובע כפי הנראה ממאפייני עבודתו".
לא ספקולציה
השופטת דרורי אימצה את חוות דעת המומחה מאחר שהתרשמה כי "מדובר בקביעה רפואית סבירה ומנומקת".
בהמשך פסק הדין השופטת אף דחתה את טענתו של המוסד לביטוח לאומי שטען כי השימוש בביטוי "כפי הנראה" אינו מבסס קביעה בדבר קיומו של קשר סיבתי. בהקשר זה השופטת הבהירה כי המומחה לא עשה שימוש במונחים ספוקליטיביים כדוגמת "עלול", "ייתכן" או "לא ניתן לשלול" אלא במונח "כפי הנראה".
"המשמעות הלשונית הפשוטה של מונח זה היא כי המסקנה המסתברת מהנתונים שבפניו היא כי לדעתו מתקיים מבחן הקשר הסיבתי, וזאת במידה העולה על 50%", קבעה.
כמו כן, השופטת הוסיפה כי המומחה לא הפנה לאף נתון המוביל לספק בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה המאופיינים בהרמת ידיים לגובה הכתף תוך נשיאת משאות לבין הנזק בכתף שמאל. הספק התעורר אך ורק בנוגע לכתף ימין בעקבות הרישום על משחק באולינג.
בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה כך שהוחלט להכיר בפגיעה בכתף כתאונת עבודה על דרך דרך המיקרוטראומה.
המוסד חויב לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רוני דביר
- ב"כ הנתבע: עו"ד רן ניסים
עו"ד בוריס סברדליק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.