מאז שנות ה-70 פועלת בארץ רשת הרהיטים ״הביטאט״. כשנודע לה על כוונתה של הרשת הבינלאומית הוותיקה Habitat להתחיל לפעול בארץ היא הגישה נגדה תביעה בניסיון למנוע את המהלך – אך נדחתה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגישה רשת הרהיטים ״הביטאט״ נגד חברה בינלאומית בשם זהה שמבקשת להתחיל לשווק בארץ מוצרי עיצוב לבית. השופט מגן אלטוביה קבע שהביטאט הישראלית רשמה סימן מסחרי בארץ בשנות ה-70 על המותג בחוסר תום לב בהיותה מודעת למותג העולמי שנוסד עוד בשנות ה-60. מנגד, נקבע שגם הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כשנמנעה להגן על הסימן המסחרי שלה במשך מעל 40 שנה. בסופו של דבר השופט המליץ לצדדים להגיע להסכמה בעניין השימוש בסימן באופן שיאפשר לצרכנים בארץ להבחין ביניהם.
רשת הרהיטים הביטאט הגישה לפני כשנה וחצי תביעה נגד חברה בינלאומית בשם Habitat. היא ביקשה לאסור על הנתבעת לעשות שימוש בסימון המסחר ״הביטאט״ או Habitat בשיווק מוצרים לציבור הצרכנים בישראל.
הרשת הישראלית נפתחה בשנות ה-70. באותה תקופה היה רשום בישראל סימן המסחר Habitat שהיה שייך לרשת עולמית שנוסדה באנגליה בשנות ה-60. מנהל הרשת הישראלית, שאינו קשור למותג הבינלאומי, הצליח להביא לביטול הסימן הראשון, שלא נעשה בו אז שימוש בפועל בארץ. לאחר הביטול נרשם הסימן המסחרי ״הביטאט״ כשייך לרשת הישראלית.
לטענת התובעת, נודע לה כי הנתבעת מתכננת להתחיל לשווק רהיטים בארץ תחת המותג ותוך הפרת הסימן המסחרי שלה. לדבריה, מדובר בהטעיה ובהפרה חומרה של זכויותיה והדבר יגרום לה נזק בלתי הפיך.
הנתבעת טענה מצדה שהיא חברה עתירת מוניטין העושה שימוש במותג ברחבי העולם כבר משנות ה-60. לטענתה, מנהל התובעת רשם את הסימן הרשום בישראל בחוסר תום לב, בהיותו מודע לסימני המסחר הראשונים ופעילותה בעולם ומתוך כוונה ״לרכב״ על המוניטין שלה. הנתבעת הגישה תביעה נגדית בה ביקשה לבטל את הסימן המסחרי של התובעת ולאסור על התובעת להשתמש בשם המותג.
מנהל התובעת השיב כי כלל לא היה מודע לקיומה של הרשת הבינלאומית כשבחר בשם ״הביטאט״ לעסק שלו ומדובר בשם שהגה יחד עם משרד פרסום עמו עבד.
חוסר תום לב הדדי
אך השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את גרסת המנהל וקבע שבעת הגשת הבקשה לרישום הסימן ב-1976 הוא היה מודע היטב לפעילותה של רשת הביטאט העולמית. ״קשה שלא להסיק כי בחירת השם נשענה על המוניטין הבינלאומי שצברה Habitat״, כתב.
בנסיבות אלה קבע השופט שרישום סימן המסחר על ידי התובעת נעשה בחוסר תום לב ויש לבט ולמחוק אותו.
עם זאת הוא קבע כי אין לאסור על התובעת להשתמש בשם הביטאט שכן היא זו שפעלה בישראל במהלך השנים ושימרה, פיתחה והעמיקה את המוניטין של המותג.
השופט ציין שגם הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפי התובעת כשנמנעה מלנקוט בהליכים אפקטיביים כדי להגן על הסימן המסחרי הראשון שלה שנרשם בארץ ולכן אין להעניק לה את זכות השימוש הבלעדית בשם.
השופט סיכם כי האינטרס הציבורי מחייב הבחנה בין הסימנים שבהם עושים שימוש הצדדים והוא ממליץ להם להגיע להסכמה בנושא באופן שציבור הצרכנים בארץ יוכל להבחין ביניהם.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעים: עו"ד סימני מסחר אבי אורדוף, עו"ד מורן כ"ץ, עו"ד טומי מנור
- ב״כ הנתבעים: עו"ד רקפת פלד, עו"ד לואיס בלנק
עו"ד אורן רכס
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.