מס שבח נתניה דחה בקשת חברה לפרוס את השבח על הקרקע שמכרה על פני ארבע שנים, בטענה שההטבה מגיעה רק ליחידים. אולם ועדת הערר קבעה כי נוכח אי-הבהירות בחוק אין לשלול מהחברה זכות שתחסוך לה כמעט 900 אלף שקל.
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שבבית המשפט המחוזי בלוד קיבלה לאחרונה ערר שהגישה חברת "יוניון נכסים" על החלטת מס שבח נתניה לשלול ממנה את האפשרות לפרוס את השבח של הקרקע על פני ארבע שנים רק משום שהיא חברה ולא אדם פרטי. יו"ר הוועדה השופט אבי גורמן קבע כי מאחר שלשון החוק מאפשרת לקבל את העמדה של שני הצדדים אין לשלול מהחברה את האפשרות לעשות בה שימוש שיקל עליה כלכלית.
יוניון מכרה ב-2015 קרקע ברעננה וביקשה ממס שבח נתניה לבצע פריסה של השבח, כך שהוא לא יחושב לפי שנת המכירה בלבד שבה שיעור מס החברות עלה ל-26.5%. החברה הסתמכה על סעיף בחוק מיסוי מקרקעין המאפשר פריסת השבח לתקופה של עד ארבע שנים וביקשה כי חישוב המס ייערך לפי השבח של השנים 2012-2013 שבו מס החברות היה נמוך יותר ועמד על 25% והשנתיים הבאות יחושבו לפי מס החברות הנוכחי.
אלא שהתשובה שקיבלה הייתה שלילת שכן לשיטת הרשות הסעיף חל רק על יחידים ולא על חברות.
בערר שהגישה החברה על החלטת מס שבח היא הבהירה כי הפריסה יכולה לחסוך לה לא פחות מ-894,194 שקל ואין כל סיבה למנוע זאת ממנה רק משום שהיא "חברה" כאשר הסעיף הרלוונטי בחוק משתמש במילה "מוכר" - שיכול להיות אדם ויכול להיות חברה.
לעומתה טען מס שבח כי בחלק אחר של הסעיף אפשר לראות כי הוא מתייחס לשיעורי המס ונקודות הזיכוי החלות על יחידים בלבד, ומכאן ניתן ללמוד שהוא מכוון רק לאנשים פרטיים.
עוד נטען כי מטרת המס הייתה להקל על יחידים שמחויבים במס פרוגרסיבי משתנה, שנגזר מאחוזי הרווח, ואילו כשמדובר בחברות המס ממילא קבוע.
לפי התכלית
יו"ר הוועדה השופט גרמן ציין כי לשון הסעיף מאפשרת לקבל את הפרשנות של שני הצדדים. מצד אחד הסעיף חל על "מוכר" - ביטוי שכולל גם יחיד וגם חברה, ומצד בחלקו האחר הוא מתייחס לשיעורי מס של יחידים.
השופט קבע כי במצב כזה יש לבחון את תכלית הסעיף. בהקשר זה צוין כי האפשרות לפרוס את הרווח על הקרקע על פני עד ארבע שנים נועדה למתן את "אפקט הדחיסה" שנגרם כתוצאה מדחיסת השבח לשנת המכירה בלבד אף שעליית ערך הקרקע נוצרת לאורך שנות החזקתה.
השופט הסכים שהדחיסה גוררת בעיה גדולה יותר עבור יחידים שחל עליהם מיסוי פרוגרסיבי. ואולם, כפי שניתן לראות במקרה הנוכחי, ישנם מצבים שבהם יש לדחיסה משמעות אדירה גם עבור חברות.
"בהינתן לשון החוק המחילה את הוראת הפריסה על כל 'מוכר'... ובהתחשב בכך שהפריסה עשויה לספק מזור לבעיה בה מכיר המחוקק והנובעת מאפקט הדחיסה, איני סבור שיש מקום לשלול מהחברה את האפשרות לעשות שימוש בהוראת הפריסה. שימוש בהוראה זו, עשוי להוביל לתוצאת מס נכונה יותר, וכאשר לשון החוק מאפשרת זאת - אין לשלול זאת מנישום", סיכם השופט את עמדתו - אליה הצטרפו חברי הוועדה עו"ד מיכאל בן לולו ושמאי המקרקעין אלון לילי.
משכך הערר התקבל ומס שבח נתניה חויב בהוצאות משפט של 20,000 שקל.
- ב"כ העוררת: עורך דין אמיר שוהם
- ב"כ המשיב: עו"ד יפעת גול (שושן), עו"ד ערן פיירשטיין (פרקליטות מחוז ת"א אזרחי)
עו"ד איתי הכהן
עוסק/ת ב-
מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.