המחוזי: הביטויים ״מתועבת״, ״חולנית״ ו-"שפלה" הם הטרדה מאיימת

השופטת אספרנצה אלון פסקה כי מילים בוטות ששלח בעל להוריה של אשתו בתכתובת ווטסאפ חורגות מגבולות המותר. עם זאת, היא לא הוציאה נגדו צו מאחר שהתרשמה שהמעשים לא יחזרו על עצמם.

בתחילת השנה (2018) שלח בעל להוריה וקרוביה של אשתו הודעות ווטסאפ בהן השתלח באישה וכינה אותה בין היתר ״מטען חבלה״. האישה הגישה בקשה להוצאת צו הרחקה לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת אך נדחתה. בדיון בערעור שהגישה הותירה השופטת אספרנצה אלון את התוצאה הסופית על כנה אך קבעה כי מדובר בתכתובת שמהווה הטרדה מאיימת.

חוק הטרדה מאיימת מאפשר לאדם שמוטרד או מאוים על ידי אדם אחר לפנות לבית המשפט ולבקש צו האוסר על המטריד להמשיך במעשיו, ליצור עמו קשר או להימצא בקרבתו. בית המשפט ייתן את הצו בתנאי שהתרשם שהמטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, פרטיותו או גופו של המבקש.

בחודשים ינואר ומרץ השנה (2018) שלח בעל להוריה, אחיה וגיסתה של אשתו הודעות ווטסאפ בהן כתב בין היתר כי אשתו ״מתועבת״, ״חולנית״, "שפלה ומחרידה", "פושעת" ו-"מעוררת חלחלה".

עוד הוא כתב כי "אז עוד לא הבנתי איזה מטען חבלה הונח בביתי, ולאיזה מקומות אפלים, פסיכים ומרושעים צללה הגברת"; "שם נחצו הקווים לעבר הבלתי נמחל. עלילות דם מצד האדם הקרוב אליך ביותר... היום אני בגדר אלמן... אולם נחוש להילחם מלחמת חורמה ברוחות...".

המסרים נשלחו ככל הנראה על רקע חוסר שביעות רצונו של הבעל מהתנהלותה של אשתו בקשר לילדיהם המשותפים.

חודשיים לאחר מכן הגישה האישה בקשה להוצאת צו נגד בעלה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

בית המשפט למשפחה בחדרה דחה את בקשתה ממספר נימוקים. בין היתר הוא קבע שהאישה לא זימנה את קרוביה לעדות ובכך לא הוכיחה שהם קיבלו מהבעל מסרים מאיימים. עוד נקבע כי מדובר בביטויים ״נוקבים״ אך לא אלימים, מאיימים או מטרידים.

השופט גם ציין כי אין הוא סבור שאישה חשה מוטרדת ומאוימת, בין השאר, בשל פער הזמנים בין שליחת ההודעות לבין הגשת הבקשה. כמו כן להתרשמותו, אין סכנה שהבעל ימשיך לשלוח לאישה הודעות מטרידות או יפגע בשלוות חייה.

האישה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה. השופטת אספרנצה אלון התערבה בחלק מקביעותיו של בית המשפט למשפחה, אך הותירה את התוצאה הסופית על כנה.

״הנייר אינו סובל הכל״

השופטת אלון קבעה כי האישה לא הייתה צריכה לזמן את קרוביה לעדות כדי להוכיח שהוטרדה. היא הדגישה כי לפי החוק הטרדה מאיימת יכולה להיעשות כלפי האדם המאוים עצמו או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע. מאחר שהאישה היא שהגישה את הבקשה, ולא הקרובים, העובדה כי אלה לא זומנו לדיון לא צריכה לשמש שיקול לדחיית בקשתה.

הקביעה השנייה והמרכזית של השופטת הייתה כי ההודעות ששלח הבעל אכן מהוות הטרדה מאיימת.

״מדובר בביטויים מטרידים ומאיימים שנופלים בגדר פגיעה בשמה הטוב של האישה״, כתבה השופטת והוסיפה כי הנייר אינו סובל הכל והתכתובת ״הבוטה״ חוצה את הרף התחתון של המותר.

עם זאת, השופטת לא התערבה בתוצאה ולא הוציאה צו נגד הבעל. זאת מאחר שהתרשמה כי הוא לא יטריד שוב את אשתו או יפגע בשלוות חייה או שמה הטוב.

בסיכומו של דבר נדחה הערעור ולא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ המערערת: עו"ד נילי ורמן מרצקי ממשרד עוה"ד יהל ורמן
• ב"כ המשיב: לא יוצג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.