עדה במשפט מסוים ביקשה שלא לחקור אותה בחקירה נגדית על דברים שאמרה לנכדתה הקטינה, העלולים לסבך אותה. ביהמ"ש למשפחה קיבל את הטענה, אך בערעור למחוזי התוצאה שונתה
"אין כל בסיס בדין או בפסיקה להטיל איסור על הצגת דברים שנאמרו מפיו של עד, במסגרת חקירתו הנגדית, על יסוד העובדה שדבריו אלו נאמרו לקטין בן משפחה": כך הדגיש לאחרונה סגן נשיא המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט. בכך הוא הפך את החלטת בית המשפט למשפחה בתל אביב לאסור לחקור נגדית עדה במשפט מסוים על דברים שאמרה לנכדתה כשזו הייתה בת 13, והפועלים, לכאורה, לטובת הצד שכנגד.
המבקשים, בני זוג, מתגוררים בביתה של המשיבה, אם האישה ("הסבתא"), יחד עם ילדיהם. הצדדים מנהלים בימים אלה משפט בבית המשפט למשפחה בתל אביב, שבמוקדו נמצא בית הסבתא: בני הזוג טענו שהסבתא התחייבה למכור להם את הנכס, ואילו האחרונה כפרה בכך וביקשה לפנות אותם מדירתה תוך חיובם בדמי שכירות.
במטרה להוכיח את טענותיהם, ביקשו בני הזוג להגיש לבית המשפט תצהיר שניתן על ידי בתם הקטינה, אליו תצורף הקלטת שיחתה עם הסבתא. הדבר נאסר עליהם בנימוק ש"מושכלות ראשונים הם כי בית המשפט לא מתיר קבלת תצהיר עדות ראשית או עדות של קטינים".
בני הזוג לא ויתרו ובמהלך החקירה הנגדית של הסבתא, בשלב ההוכחות, ביקשו את התייחסותה לדברים שאמרה לבתם הקטינה באותה שיחה, אלא שגם אז בית המשפט לא התיר להם: "אתה לא יכול להכניס את זה דרך הדלת האחורית, אני לא התרתי להעיד את הקטינה", אמרה השופטת לבא-כוחם.
בבקשת הערעור שהגישו בני הזוג למחוזי הם טענו שלא היה מקום לאסור עליהם להשמיע את הקלטת בתם הקטינה עם סבתה במהלך חקירת האחרונה. הם ביקשו להתיר להם לעשות זאת, בעוד הסבתא התנגדה וטענה שאין להתערב בהחלטה שכן נכדתה אינה צד ישיר לסכסוך.
אם צריך, גם המניקוריסטית תישמע
"מקובלת עליי עמדת המבקשים לפיה אין כל בסיס בדין או בפסיקה להטיל איסור על הצגת דברים שנאמרו מפיו של עד, במסגרת חקירתו הנגדית, על יסוד העובדה שדבריו אלו נאמרו לקטין בן משפחה. בית המשפט קמא סבר כי בבחינת 'מושכלות ראשונים' הדבר אסור אך לא הצביע על המקור לסברתו", כתב סגן הנשיא שוחט.
לעניין זה העיר השופט שוחט שגם אם מטרת בית המשפט הייתה למנוע את עירוב הקטינה בסכסוך לשם שמירה על טובתה, הרי שמטרה זו כבר הושגה במסגרת ההחלטה האוסרת על העדתה והגשת תצהירה. הוא הדגיש שבעצם הצגת התמלול והשיחה שערכה הנערה עם סבתה תוך חקירת האחרונה עליה, אין כדי לערב את הקטינה בסכסוך מעבר למה שכבר נעשה.
בתוך כך דחה השופט את טענת הסבתא, לפיה אין מקום להשמיע את דברי נכדתה הקטינה במסגרת המשפט, משום שאינה צד ישיר לסכסוך. הוא הבהיר שכל עוד מדובר בשיחה שערכה הסבתא, הנוגעת לליבת הסכסוך, הרי שיש מקום לחקור אותה בחקירה נגדית עליה, ולא משנה מיהו בן שיחתה – נכדתה, המניקורסטית שלה, או אפילו הירקן בחנות הירקות השכונתית.
לפיכך השופט שוחט קבע שיש להיעתר לבקשת בני הזוג ולאפשר להם לחקור בחקירה נגדית את הסבתא כבר בישיבת ההוכחות הקרובה, על תוכן שיחתה עם בתם, נכדתה, כאשר עצם היותה קטינה אינה סיבה לאסור זאת.
הסבתא חויבה לשלם לבני הזוג הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד אורי קורב וד"ר שאול כהן
- ב"כ המשיבה: עו"ד אריאל יונגר ועו"ד שרונה נמדר
עו"ד עדי חן עוסק/ת ב- דיני משפחה, ירושות וצוואות, ומרצה במרכז האקדמי שערי משפט
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.