עו"ד ביקש לייצג מתנגדים לצוואה שהוא ערך – המחוזי פסל אותו

השופט נימק שהייצוג עומד בניגוד לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, לפיהם עורך מסמך לא יכול לטעון נגד כשרותו של המסמך

ביקש לרקוד על שתי החתונות: עורך דין שערך צוואה לא יוכל לייצג את המתנגדים לה אחרי מות המורישה – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. סגן הנשיא השופט שאול שוחט נימק שהתנהלות עורך הדין אינה עולה בקנה אחד עם כלל האתיקה הקובע שעורך דין שערך מסמך לא יטען לאחר מכן נגד כשרותו, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב טענה כזאת.

במוקד הדיון ניצבה צוואה, אחת מני רבות, שערכה אישה מסוימת אשר הלכה לעולמה במהלך 2019. את הצוואה, שנחתמה בשלהי 2014, הכין עבורה עורך הדין המערער, שאף שימש כאחד העדים לצוואה. העד השני נפטר, כך שעורך הדין הוא היחיד שנותר בחיים ויכול לשפוך אור על נסיבות עריכת הצוואה.

אלא שלאחר מות המורישה הציב עצמו עורך הדין במצב בעייתי כשהסכים לייצג בהתנגדות לצוואה. ביולי האחרון קבע בית המשפט למשפחה בתל אביב שעורך הדין פסול מלייצג את המתנגדים. לדברי סגן הנשיאה יהורם שקד, התנהלות עורך הדין מנוגדת לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לפיהם עורך דין אשר "ערך מסמך או השתתף בעריכתו ... לא יטען לאחר מכן נגד כשרות המסמך, ולא ייצג אדם שעניינו מחייב, באופן סביר, טענה כאמור".

בתוך כך ציין השופט שקד שעורך הדין הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי המנוחה ואף נמצא כמועל בתפקידו וחובתו כלפי בית המשפט, "מפני שהוא קיבל על עצמו לייצג את המתנגדים לצוואתה אשר ערך והכשיר בחתימת ידו". 

"יש מספיק עדים בלעדיי"

עורך הדין לא השלים עם התוצאה. בבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי שהגיש, הוא טען כי החשש מפני ניגוד אינטרסים שלו בכובעו הן כעורך הצוואה והן כמייצג המתנגדים, מתבטל לנוכח העובדה שאין בכוונתו להעיד בהליך. לדבריו "יש די והותר עדים" כאשר הקביעה האם המצווה הייתה כשירה לערוך את הצוואה או לא נתונה למומחים, ולא ל"עורך דין חסר מיומנות מקצועית בתורת הנפש והרפואה".

מנגד טענו מבקשי קיום הצוואה שיש להותיר על כנה את החלטת בית המשפט למשפחה. לשיטתם המשך ייצוג המתנגדים באמצעות עורך הדין מהווה כשל אתי ולוגי, שיסכל את מלאכת ההגעה לחקר האמת.

ואכן, השופט שוחט קבע כי בבחירתו לייצג את המתנגדים לצוואה הפר עורך הדין את כלל האתיקה של לשכת עורכי הדין האוסר על עורך הדין לטעון נגד כשרות מסמך שהוא ערך, וכן מונע ממנו לייצג לקוח שבאופן סביר עניינו מחייב העלאת טענה כאמור.

מאחר שבצוואה שבמוקד הדיון, בנוסף לחתימתו כעד על הצוואה, עורך הדין הוסיף גם את אישורו לכך שהמנוחה חתמה עליה, בין השאר, מרצונה הטוב והחופשי כשהמנוחה לא הייתה נתונה להשפעה בלתי הוגנת, השופט קבע כי הטענה שהוא מסוגל לייצג את המתנגדים תוך הליכה זהירה 'בין הטיפות' מבלי ליפול בהפרת כללי האתיקה אינה עומדת במבחן המציאות.

"בפועל", קבע השופט, "מעורבותו של המבקש בעריכת הצוואה ובשימושו כעד לה כללה גם אישור מטעמו כי הצוואה נחתמה על ידי המנוחה ללא השפעה בלתי הוגנת – ובייצוג לקוחותיו החדשים, שהם המתנגדים לצוואה, טען עורך הדין במפורש טענה סותרת לפיה המנוחה חתמה על הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת, במטרה להביא לביטולה".

בנסיבות אלה, בקשת עורך הדין לטעון נגד צוואה שקיים לגביה אישור שלו שנחתמה ללא השפעה בלתי הוגנת, הובילה את השופט לדחות את הערעור תוך פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל לטובת מבקשי קיום הצוואה.

• ב"כ המבקשים: לא פורסם
• ב"כ המשיבים: עו"ד שלמה אייגנר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.