לטענת הנאמן יונה השקיע כ-2.8 מיליון שקל בבניית חלקו המערבי של הנכס והלכה למעשה חלק זה נמצא בבעלותו. בית המשפט דחה את הטענה מחוסר הוכחה
השופטת אסתר נחליאלי חיאט דחתה לאחרונה בקשה שהגיש הנאמן בהליך פשיטת הרגל של בועז יונה. הנאמן טען כי ליונה זכויות בנכס בכפר שמריהו שרשום על שם הוריה של אשתו. לדבריו, יונה מימן את בניית החלק המערבי של הנכס ונהג בו מנהג בעלים במעין "עסקת קומבינציה" בין הזוג יונה לבין ההורים. השופטת קבעה שהוא לא הוכיח את הטענות הכבדות.
בועז יונה היה אחד הבעלים של קבוצת החברות "חפציבה" במשך שנים עד לקריסתן בראשית חודש אוגוסט 2007, עת החלו להתנהל נגד החברות שבקבוצה הליכי פירוק. במקביל להליכי הפירוק ניתן צו כינוס לנכסי מר יונה וב-2009 הוא הוכרז פושט רגל.
הנתבעים הם הוריה של תמר יונה, רעייתו של בועז יונה. הנכס שבמחלוקת הוקם על קרקע שהייתה שייכת להורי האם מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. הוא כולל שני אגפי מגורים, אגף מערבי ששימש גם את מר יונה ובני משפחתו עד שעזב את הארץ ביולי 2007 ואגף דרום מזרחי בו התגוררו הנתבעים.
טענתו העיקרית של הנאמן הייתה שערב תחילת הליכי חדלות הפירעון בועז יונה היה הבעלים של מלוא הזכויות באגף המערבי של הנכס.
הוא התבסס בין היתר על הצהרות הון של יונה מ-1997 ו-2002 בהן לדבריו הוא הציג כנכס מקרקעין את כלל העלויות ששילם בעבור בניית הבית בסכום כולל של כ-2.8 מיליון שקל. עוד לדבריו, רשימה שנתפסה על ידי הרשויות בעת מעצרו של מר יונה, בה צוין בכתב ידו בין היתר "להשכיר את הבית בכ. שמריהו" מעידה כי יונה נהג באגף המערבי כמנהג בעלים.
הנתבעים טענו כי התביעה מופרכת ומבוססת על השערות וחשדות לא מבוססים.
הנתבעים טענו כי בני הזוג יונה רק מימנו את שדרוג סטנדרט הבנייה של האגף המערבי ואת הוספת בריכת השחייה המשותפת לשני האגפים ובתמורה העניקו להם הנתבעים באופן וולנטרי זכות שימוש באגף המערבי בסופי שבוע ובחגים. הם הדגישו כי פרויקט הבנייה בוצע בעיקר ממשאביהם העצמיים וכי הסכומים שבני הזוג יונה תרמו לבנייה היו קטנים יחסית לאלה שהם עצמם השקיעו בבניית הבית.
נטל כבד
השופטת אסתר נחליאלי חיאט מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את התביעה. היא ציינה שהנאמן לא זימן את מר יונה, עד מהותי, לעדות ומדובר בחסר מהותי.
"כדי להרים את הנטל הכבד היה על התובע להציב ראיות ממשיות ולא להסתפק במסמכים רבים כמו גם בעדים שלא ממש יודעים ויכולים לתת מענה", כתבה.
בהתייחס להצהרות ההון פסקה השופטת שהנאמן לא הוכיח את טענתו וכי אין תשובות ברורות וחד משמעיות לשאלה עבור איזו בנייה בוצע התשלום המופיע בהצהרה בסך של 2.8 מיליון שקל.
השופטת הוסיפה כי לא התרשמה שההבנות בין ההורים לבתם וחתנם בנוגע לשימוש באגף המערבי משכללת אותן לכדי קיומה של "עסקת קומבינציה" שמשמעה כי למר יונה זכות בעלות באגף המערבי בתמורה להשקעתו בבנייתו.
התובע חויב בהוצאות בסך 40,000 שקל.
- ב"כ הנאמן: עו"ד מיכאל ראבילו, עו"ד הילה דניאל ועו"ד אופק ברוך ממשרד א.ש. שמרון-י.מלכו-פרסקי ושות׳
- ב"כ הנתבעים: עו"ד בעז בן צור, עו"ד רון סמוראי ועו"ד איתמר מצרי ממשרד בעז בן צור ושות׳
עו״ד נתנאל אמויאל
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.