הסכם הממון הוכיח שהדירה שייכת רק לאישה: העיקולים בוטלו

בית משפט השלום בתל אביב קיבל באחרונה בקשתה של בעלת דירה באיו"ש לבטל עיקולים שהוטלו  על דירתה בגין חובות עתק שצבר בעלה.

ב-2014 נקלע אדם לחובות כבדים אותם לא הצליח לפרוע. תשעת הנושים שלו, ביניהם בנק הפועלים, בנק לאומי וחברת פלאפון נקטו בהליכי הוצאה לפועל שבסופם עוקלה דירת המגורים הרשומה במנהל האזרחי יהודה ושומרון על שמו ושם אשתו.

מיד עם היוודע דבר העיקול פנתה האישה לבית המשפט בבקשה שיצהיר כי הדירה אינה בבעלות משותפת עם בעלה, אלא בבעלותה הבלעדית ולפיכך, יש להסיר ממנה כל עיקול. האישה הציגה  הסכם ממון שאושר על ידי בית המשפט למשפחה ב-2012 וקובע שהדירה נרכשה על ידי אביה והיא רק שלה.

בני הזוג שלמרבה השמחה אינם עומדים בפני גירושים, הסבירו כי ערכו את ההסכם רק משום שבעת רכישת הנכס, המנהל האזרחי לא הסכים לרשום רק אחד מהם כבעלים ודרש רישום של זוג נשוי על הדירה. הם הוסיפו, כי ביום שבו החברה המשכנת תגיע לשלב הרישום בטאבו, תירשם הדירה על שמה של האישה בלבד.

המשיבים – נושי הבעל – התנגדו לבקשה בטענות שונות ובין היתר טענו כי לבית המשפט אין סמכות לדון בסוגיה, שכן עניינה הוא חזקה במקרקעין ולכן הסמכות היא של המחוזי.

סוגיה במיטלטלין

ואולם השופט גיא הימן דחה טענה זו וקבע כי על אף שמדובר במקרקעין, לא מדובר בחזקה במקרקעין אלא בזכויות במיטלטלין, משום שהדירה טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין ("טאבו") אלא רק בספרי המנהל האזרחי. כך קנה בית המשפט את סמכותו העניינית בסוגיה.

הנושים העלו את הטענה כי הסתמכו בתום לב על רישומי המינהל שמעידים כי החייב הוא בעל הדירה ממש כמו אשתו, המבקשת. לגבי זה השופט הדגיש כי ברישום נכתב במפורש כי הוא "אינו מהווה אישור זכויות ואין להסתמך עליו לצורך העברת בעלות".

גם אילו היה הרישום כזה שניתן להסתמך עליו, המשיך השופט, הסכם הממון קדם לעיקולים. השופט אמנם סבר כי לא מדובר בהסכם ממון קלאסי, אלא בהסכם שבא להסדיר זכויות במקרקעין בעת שלא הייתה כל דרך אחרת להסדירן, אך בסופו של יום מדובר בהסכם שאושר בבית המשפט למשפחה והוציא את הדירה מידיו של הבעל.

לגבי החובות עצמם, השופט ציין כי מעולם לא נטען על ידי הנושים שהם נצברו גם על ידי האישה. לפיכך, מאחר שהבעל לא יכול לכסות את החוב עם רכוש של אחרים (הדירה של אשתו) ומאחר שאשתו אינה שותפה לחובות, "נהיר כי אין להשית עליה את תוצאתם הרעה ובכלל זה את האמצעים, המשמשים בתפיסתו של רכוש במסגרת הליכי הוצאה לפועל" כתב.

לפיכך השופט קיבל את בקשת האישה וביטל את העיקולים על דירתה. למבקשת נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15 אלף שקל

• שמות עורכי הדין שייצגו את הצדדים מצוינים בפסק הדין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.