שני האחים חיו זה לצד זה מילדות, אבל אחרי שההורים נפטרו הבן הביולוגי רצה לזכות לבדו ברכושם. הדרך היחידה שמצא הייתה להטיל דופי בתהליך האימוץ. בית המשפט לא שיתף פעולה עם הגחמה הזו.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה על הסף בקשה לביטול צו אימוץ שניתן ב-2004. סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, הבין מיד כי מטרתו של המבקש הייתה למנוע מאחיו המאומץ לרשת את הוריהם, וחייב אותו ב-25,000 שקל הוצאות משפט.
בשנת 2004 קיבלו בני זוג – תושבי קיבוץ בדרום הארץ – צו לאימוץ בנם של השכנים, שהוריו נפטרו. באותו הזמן הוא כבר היה בן 32 אבל בפועל הוא אומץ על ידי המשפחה עוד כשהיה בן 5, כך שהצו היה בסך הכל גושפנקא רשמית למצב קיים.
לימים, ההורים המאמצים נפטרו בזה אחר זה – האב בשנת 2010 והאם שנתיים אחריו. מותם הצית סכסוך בין בנם הביולוגי לבין הבן המאומץ, ועל רקע זה הוגשה בתחילה השנה בקשתו לביטול צו האימוץ של אחיו.
בבקשה הוא העלה שלל טענות המצדיקות, לשיטתו, את ביטול האימוץ, העיקרית שבהן הייתה כי אמו הייתה חולת אלצהיימר בעת שחתמה על מסמכי האימוץ ולא הייתה מודעת להשלכותיו.
הבן המאומץ טען מנגד להתיישנות ושיהוי בהגשת הבקשה – 13 שנים אחרי הוצאת צו האימוץ. בנוסף לכך הוא טען כי יש לדחות הבקשה על הסף עקב "היעדר יריבות", שכן היחידים שיכולים לבטל צו אימוץ הם ההורים הביולוגיים, ההורים המאמצים או היועץ המשפטי לממשלה.
"אין זכות עמידה"
באת כוח היועמ"ש הצטרפה לעמדה זו, והוסיפה כי לבן הביולוגי – שלא היה צד בהליך האימוץ – אין "זכות עמידה" בבית המשפט בעניינו. השופט גביזון הסכים עם גישתה, וציין כי ממש כשם שלילדי ההורים אין השפעה על בחירתם להביא לעולם ילד נוסף, כך אין להם השפעה על בחירתם לאמץ.
למרות העובדה שדי היה בכך כדי לדחות את הבקשה, השופט התייחס גם לטענתו העיקרית של המבקש לגופו של עניין, וקבע כי כל המעורבים בהליך האימוץ היו מודעים לכך שהאם לוקה באלצהיימר, והיא עצמה הצהירה על כך בכל הזדמנות. כלומר, ההליך נעשה מתוך מודעות למצבה, ולפי הפרוטוקולים של הדיונים בתיק האימוץ ניתן להיווכח כי למרות המחלה היא ובעלה הבינו היטב את משמעות ההליך ותוצאותיו.
מעבר לאמור, השופט הסביר שהבקשה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק האימוץ הקובעות כי ביטול צו אימוץ ייעשה אך ורק כשהדבר נדרש לטובתו של המאומץ. במקרה הנוכחי, התזמון של הבקשה ונסיבות התיק מעידות כי מטרתה אחת ויחידה – לנשל את הבן המאומץ מירושת הוריו – שוודאי אינה לטובתו.
לפיכך, השופט נענה לבקשת המשיב (המאומץ) ודחה את בקשת אחיו על הסף. המבקש חויב לשלם לאחיו הוצאות משפט של 20 אלף שקל ואף לשאת בהוצאות היועמ"ש בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד לענייני משפחה, אליעזר קליבנסקי
- ב"כ המשיב: עו"ד קרן ראובן כהן
- ב"כ היועמ"ש: עוה"ד נועה שר
עו"ד יהושע שווירץ
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.