רמ"י הציגה תצלומי אוויר שמוכיחים כי בעלת נחלה אחסנה במשק לאורך השנים ציוד כבד לצד ערימות חול. הנתבעת טענה להגנתה שמדובר בשטח מרעה לכבשים, אך נדחתה
בעלת משק שביצעה בו לאורך השנים פעילות בלתי חקלאית תשלם לרשות מקרקעי ישראל למעלה ממיליון שקלים כדמי שימוש – כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בקריית גת. עוד קבע סגן הנשיא יניב בוקר שבעלת הנחלה, קשישה בת 78, תפנה ממנה ציוד שאינו חקלאי תוך שלושים ימים וייאסר עליה לצמיתות לעשות בקרקעותיה שימוש בלתי חקלאי.
הנתבעת היא בעלת הזכויות בנחלה נשוא התביעה, שבמושב בית שקמה. במרץ 2020 הוגשה לבית המשפט תביעתה של רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י"), כבעלת הקרקע הרשמית, לחיוב בעלת הנחלה בלמעלה מ-2 מיליון שקלים בגין שימושים מפרים לאורך השנים, בדמות פעילות שאינה חקלאית.
כך למשל, טענה רמ"י, בעלת הנחלה השתמשה ב-4.5 דונם מהמשק לאחסנה פתוחה ובה ציוד ברזל, מיכלי דלק, ערימות חול וכן הצבת עשר מכולות. עוד טענה התובעת, בין היתר, שהנתבעת השתמשה בסככה ורפת ישנות לצרכי אחסון. לעמדת רמ"י בנוסף לחיוב בעלת הנחלה בתשלום בגין השימושים המפרים, יש אף להוציא נגדה צווים אשר הן יחייבו אותה בהשבת מצב הקרקע לקדמותו, והן יאסרו עליה לבצע בעתיד שימוש שאינו חקלאי במשק.
מנגד, בעלת הנחלה טענה שהיא אלמנה קשישה בערוב ימיה והשימושים המפרים לכאורה, המצוינים בתביעה, נעשו בניגוד לרצונה. לדבריה היא מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ואינה מפעילה עסק כלשהו בשטח הנחלה. בתוך כך טענה הנתבעת כי בנחלתה מבוצעת פעילות ענפה של גידול כבשים ותרנגולות המהווה שימוש חקלאי מובהק, שאין לחייב בגינו בדמי שימוש.
שטח מרעה ללא עשב?
אלא שניסיון הנתבעת להיבנות מגילה המתקדם או מפעילות רעיית מרעה כביכול בנחלתה, נדון לכישלון מוחלט. על רקע תצלומי אוויר של המשק אשר הוגשו לבית המשפט מטעם רמ"י, קבע השופט בוקר שהוכח כי במשק התקיימה פעילות שאינה חקלאית הגוררת חיוב בדמי שימוש.
לדברי השופט בעלת הנחלה לא פירטה כיצד שימושיה החקלאיים כביכול – כגידול כבשים ותרנגולות – מתיישבים עם מה שנראה בתמונות כערימות חול יחד עם מכונה ענקית לידן וערימות נוספות של חלקי בטון וברזל. לדבריו, "טענתה הסתמית של הנתבעת לפיה השטח בו הונחה ערימת החול הוא בבחינת 'משטח רעייה לבהמות דקות', טוב היה אילו לא נטענה. עיון בתצלומי האוויר מגלה כי לא מיני ולא מקצתי, אין בשטחים הפתוחים שבין שטחי האחסנה הפתוחה שום עשב שניתן לייחסו ל'משטח רעייה' ואין טוב ממראה עיניים בעניין זה".
בהקשר לכך הדגיש השופט כי בעלת הנחלה לא הציגה לבית המשפט ראיות כלשהן המלמדות על השימושים החקלאיים הנטענים, כגון חשבוניות על רכישת מזון לתרנגולות וכבשים, חיסונים, מכירת הביצים, החלב או בשר הכבשים, וכיוצא בזה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את טענת רמ"י כי בנחלה בוצעה לאורך השנים פעילות בלתי חקלאית אשר בגינה חייבת הנתבעת בתשלום של 1,049,128 שקל, כדמי שימוש. עוד קבע השופט שעל בעלת הנחלה לפנות ממנה תוך חודש כל חפץ, ציוד או מבנה אשר נמצאים בה שלא לצורך חקלאי. לבסוף נאסר על הנתבעת לעשות בעתיד שימוש כלשהו שאינו חקלאי במשק.
בעלת המשק חויבה לשלם לרמ"י הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 77,474 שקל.
- ב"כ רמ"י: עו"ד יגאל מינדל
- ב"כ בעלת המשק: עו"ד אוהד חן
- ב"כ אגודת המושב: עו"ד אריק נצר
- ב"כ הסוכנות היהודית: עו"ד יצחק אבידני
עו״ד רן שדה עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.