הוועדה המקומית לתכנון והבנייה הוציאה היתר לא חוקי שסטה מהוראות התב"ע, ובעלי הדירה הסתמכו עליו. שכנה שניסתה להיאבק בבנייה הפסידה, ונקבע כי מדובר בפגמים מזעריים שלא פוגעים באף אחד.
בית המשפט העליון ביטל צו מניעה שהוצא לבעלי דירה בנשר לאחר שבנו מרפסת ותוספת לגג על סמך היתר בנייה שגוי שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מורדות הכרמל. הנשיאה אסתר חיות והשופט עופר גרוסקופף קיבלו את קביעתו של השופט יצחק עמית, שלפיה אפשר להכשיר את הבנייה על אף התנגדות שכנה מהבניין הסמוך, מאחר שבעלי הדירה הסתמכו על ההיתר בתום לב והחריגות מהתב"ע זעירות ולא פוגעות באינטרס הציבורי.
ב-2015 נענתה הוועדה המקומית לבקשת בעלי הדירה והעניקה להם היתר לבניית תוספות שונות, בהן מרפסת זיזית וגג. כשנה לאחר מכן הגישה שכנה מהבניין הסמוך תלונה על בנייה לא חוקית ועתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים שיורה על הריסת התוספות.
לפני כ-3 שנים בית המשפט קיבל את העתירה והוציא צו מניעה להמשך העבודות, לאחר שקבע כי היתר הבנייה לא חוקי משום שאינו תואם לתב"ע בכל הנוגע לגובה הגג ומרחק המרפסת מקו המגרש.
בערעור שהגישו בעלי הדירה באמצעות עו"ד אילה סגל-גבסי הם טענו כי ראוי היה לדחות את העתירה עקב שיהוי ואי-מיצוי הליכים. שיהוי, משום שהשכנה נזכרה לעתור נגד הבנייה כשכבר הייתה בשלב מתקדם; ואי-מיצוי הליכים משום שהיה עליה לפנות לוועדת הערר לפני הפנייה לבית המשפט.
עוד הם טענו כי במקרה הנוכחי מוצדק לאפשר להם להמשיך בבנייה למרות הסטייה מהתב"ע, שכן את גובה הגג אפשר להכשיר באמצעות מתן הקלה והמרפסת תואמת את רוב המרפסות של הבניינים ברחוב.
הוועדה המקומית, שיוצגה על-ידי עו"ד לוטם כפרי, הודתה שהיו פגמים בהיתר אך הצטרפה לעמדת המערערים.
לעומתה טענה השכנה באמצעות עו"ד אלן עושרת כי בית המשפט לא מוסמך להכשיר היתר לא חוקי ועל המערערים להסדיר זאת מול מוסדות התכנון. בנוסף הסבירה השכנה כי לא הגישה התנגדות משום שהייתה בטוחה שהוועדה המקומית לא תאשר בנייה לא חוקית.
לא עברייני בנייה
השופט יצחק עמית קבע כי בית המשפט לעניינים מנהליים החמיר עם המערערים ובנסיבות המקרה היה מקום ללכת לקראתם.
ראשית, השופט קבע כי לא ניתן משקל מספק לשיהוי של השכנה בפנייה לוועדה המקומית, למרות העובדה שבשלב שבו התלוננה הבנייה כבר הייתה בשלבים מתקדמים.
שנית, השופט ציין כי נפל פגם בהתנהלותה גם במובן זה שבחרה לרוץ לבית המשפט במקום לפנות לוועדת הערר, שלה הידע המקצועי להכריע בשאלה התכנונית.
מעבר לכך, השופט הדגיש כי המערערים פעלו בתום לב לאחר שקיבלו היתר. יותר מזה, לאחר שהתברר להם הפגם הם יזמו תוכנית נקודתית וכיום מנהלים בנושא הליכים משפטיים. "איננו עוסקים בעבריין בנייה שהתעלם מהוראות הדין", נכתב.
בנוסף השופט ציין כי גם מבחינה ציבורית אין מניעה להכשיר את ההיתר שכן הפגמים מינוריים. את החריגה בגג אפשר לתקן באמצעות הקלה (שהוועדה המקומית נכונה לתת) ואילו המרפסת חורגת מהמותר ב-60 סנטימטר בלבד. "כפי שעולה מטענות המערערים, שלא נסתרו, המדובר בסטיה זעירה שאין לה השלכות על מראית פני המרחב הציבורי...", נכתב.
הנשיאה חיות והשופט גרוסקופף הסכימו עם קביעות אלה ולפיכך הערעור התקבל. נקבע כי המערערים יסדירו את סוגיית הגג בוועדה המקומית ויוכלו להסתמך על ההיתר לגבי המרפסת. צו המניעה בוטל וכך גם ההוצאות שנפסקו לחובתם. השכנה חויבה ב-15,000 שקל הוצאות.
- ב"כ המערערים: עו"ד אילה סגל-גבסי
- ב"כ המשיבים: עו"ד אלן עושרת (בשם השכנה), עו"ד לוטם כפרי (בשם הוועדה המקומית)
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.