הבעל הקים בתמיכת אשתו חברת הייטק בה היא עבדה עד שחלתה בסרטן. הם נפרדו כשגילתה שניהל רומן ונולדה לו בת מחוץ לנישואים. השופטת החליטה על חלוקת משאבים לא שוויונית בשל פערי השתכרות משמעותיים
במסגרת הליך חלוקת רכוש שמתנהל בין בני זוג גרושים מזה כ-4 שנים החליטה השופטת אפרת ונקרט מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה לערוך איזון משאבים לא שוויוני לטובת האישה, כך שתקבל 58% מכלל הזכויות והכספים המשותפים. עוד היא קבעה שהבית המשותף של הצדדים יעבור לבעלותה המלאה ואילו חברת ההייטק המצליחה של הבעל תישאר בבעלותו. השופטת הסבירה שמדובר במקרה חריג שמצדיק סטייה מהכלל של חלוקה שווה, שכן האישה, שאיבדה את פרנסתה מהעסק המשפחתי ומתמודדת עם החלמה מסרטן, יוצאת מהנישואים בגיל 52 במצב הרבה פחות טוב מבעלה.
בני הזוג היו נשואים 27 שנים והביאו לעולם ארבעה ילדים. במהלך השנים הקים הבעל חברת תוכנה בתמיכת אשתו, שעבדה בה במשך כ-15 שנים, עד שחלתה בסרטן. הם נפרדו ב-2018, לאחר שהאישה גילתה שבעלה ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת בחו"ל ונולדה לו איתה בת.
במסגרת הליכים משפטיים שונים שמתנהלים ביניהם מאז הפרידה, ביקשה האישה לקבל חלק גדול יותר מהכספים והזכויות.
היא טענה שוויתרה על ההתפתחות שלה לטובת בעלה והעסק, ובזכות זה הוא נסק ועשה חיל והיא נשארה הרחק מאחור, מה גם שכושר ההשתכרות שלה נפגע מאוד בשל המחלה. היא ציינה שהיא מסכימה שהבעל יישאר עם החברה אבל הבהירה שבנסיבות אלה איזון שוויוני ינציח את הפער הכלכלי ביניהם וישאיר אותה במצב נחות משמעותית לעומתו.
לפיכך, היא ביקשה להשאיר אצלה את הבית המשותף ששווה כ-3.35 מיליון שקלים ולקבל 60% מהזכויות הפנסיוניות והכספים המשותפים.
בעלה טען לעומת זאת שאין שום סיבה שלא לחלק את הרכוש שווה בשווה, שכן אשתו לא ויתרה למענו עם שום דבר. היא עבדה, התפתחה וצברה ניסיון בחברה ויכולה להתפרנס בכבוד. לפיכך הוא ביקש להשאיר אצלו את החברה, למכור את הבית ולחלק בינו לבין אשתו את התמורה, ולאזן את הכספים המשותפים שווה בשווה.
חוסר שוויון קיצוני
השופטת אפרת ונקרט הבהירה כי אי אפשר להתעלם מכך שההשקעה המשותפת של בני הזוג בעסק הגבירה את כושר ההשתכרות של הבעל בלבד ונוצר ביניהם חוסר שוויון כלכלי קיצוני.
השופטת הדגישה כי העסק המצליח שהקים הבעל בתמיכת אשתו פרנס את המשפחה ואפשר להם חיי רווחה. מאחר שבני הזוג הסכימו שהחברה תישאר אצלו, ברור שהגירושים "גודעים לחלוטין את מטה לחמה היחיד".
השופטת הדגישה שמדובר בחברה מצליחה ששווייה מוערך בכ-4 מיליון שקלים ותמשיך להניב לבעל הכנסות נאות מעבר למשכורות גבוהות והטבות רבות מהן הוא נענה כבעלים היחיד בחברה.
כשלוקחים בחשבון את המשכורת וההטבות של הבעל לעומת היכולות של האישה, שמוכרת כנכה ולא עובדת כבר יותר מ-6 שנים, קבעה השופטת שמגיעים לפער שנע בין 18,000 לכ-30,000 שקלים בחודש ואף יותר מכך.
לפיכך השופטת קבעה כי מדובר במקרה חריג שבו הצדק מחייב איזון לא שוויוני שיאפשר לאישה להשתקם ולעמוד על רגליה.
בסיכומו של עניין נקבע כי החברה תישאר של הבעל ואילו הבית יעבור לאישה. יתר הזכויות הפנסיוניות, הכספים והנכסים יחולקו ביחס של 58% לאישה ו-42% לבעל. המשמעות היא שבסופו של דבר הבעל יצטרך לשלם לאישה סכום נכבד (לא נערך חישוב מדויק).
לא נפסקו הוצאות.
עו"ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.