החייבת אמנם יצרה חוב לבנק בעודה מוגבלת באמצעים אך למרות זאת הרשם החליט שלא לדחות את בקשתה. את האיזון הוא ביצע כשקבע כי הצו לא יחול על החוב ויינתן בכפוף להפקדת 15,000 שקל ל-34 הנושים האחרים.
הפטר מותנה לחייבת מוגבלת באמצעים שם סוף ל-30 שנות הליכים ולחובות של כ-630 אלף שקלים ל-34 נושים. רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים שי קידר קבע לאחרונה כי הנושים לא יפיקו כל תועלת מהמשך ההליך לנוכח העובדה שלחייבת בת ה-60, המוכרת כנכה עקב התעללות מינית קשה ומתקיימת מקצבאות, אין נכסים או כושר השתכרות. עם זאת, מאחר שתוך כדי ההליך העבירה לאחיה עשרות אלפי שקלים שלוותה מבנק הפועלים וצברה חוב חדש של כ-150 אלף שקלים, ההפטר לא יחול עליו ויינתן בכפוף להפקדת 15,000 שקלים ליתר הנושים.
בשנת 2000 תיקי ההוצאה לפועל נגד החייבת אוחדו ומאז היא משלמת מדי חודש 100 שקלים לכלל הנושים, להם הייתה חייבת אז יותר מ-800 אלף שקלים. כיום, אחרי 20 שנים, החוב עומד על כ-630 אלף שקל ובנוסף היא צברה חוב חדש של כ-150 אלף שקלים לבנק הפועלים.
בבקשה שהגישה לצו הפטר היא טענה כי היא מתקיימת מקצבאות נכות וסבסוד סוציאלי, חיה בצמצום רב ואין לה כל נכסים שיכולים להועיל לנושים.
החייבת הסבירה כי צברה את רוב החובות לאחר שבעלה הידרדר לסמים ולא עבד. הם איבדו את הדירה שלהם ולאחר שהתגרשו התגוררה עם ילדיה באוהלים עד שקיבלה אישור לדיור ציבורי. החייבת הגישה מסמכים שתמכו בטענותיה לגבי מצבה הכלכלי וההיסטוריה הקשה של ההתעללות שעברה.
באשר לחוב לבנק, היא ציינה כי פתחה את החשבון לצורך קבלת הקצבאות ומעולם לא הסתירה את מצבה. לדבריה, בחלק מהכספים השתמשה למחייה אך נתנה לאחיה כ-60,000-70,000 שקלים לאחר שהסתבך עם עבריינים שאיימו עליה.
הנושים בתיק לא התנגדו להפטר אך בנק הפועלים טען כי החייבת התנהלה בחוסר תום לב כשנטלה הלוואות בעודה מוגבלת באמצעים והעניקה את רוב הכספים לאחיה במקום לנושים. לשיטת הבנק התנהלות זו מצדיקה לדחות את הבקשה או לכל הפחות להחריג את החוב כלפיו מההפטר.
חסד המחוקק
הרשם קידר ציין כי שאלת תום הלב היא אכן עניין קריטי בהליכי חדלות פירעון, בפרט מאחר שמתן הפטר הוא "חסד המחוקק". אלא שלמרות התנהלות החייבת אין הצדקה לדחות את הבקשה שלה באופן מוחלט.
הרשם הזכיר כי הבנק העניק לחייבת הלוואות אף שכאחד המוסדות הפיננסיים החזקים במשק יכול היה לדעת על מצבה ב"לחיצת כפתור". הוא הוסיף, כי אף שהעברת הכספים לאח אכן הייתה פסולה, לא ניתן להתעלם מהנסיבות שאפפו אותה, מכך שלפחות חלק מההלוואות שימשו למחיית החייבת וזהו המעשה השגוי היחיד שביצעה לאורך שנים של הליכים.
הרשם הבהיר כי המשך ההליך לא ישרת אף אחד: התשלום החודשי לא מכסה אפילו את הריבית בתיק בעוד שהנושים נאלצים לשאת בהוצאות של ליווי משפטי, לחייבת אין נכסים או כושר השתכרות ואין ממש סיכוי לכיסוי משמעותי של החוב.
בנסיבות אלה האינטרס של שיקום החייבת, קבע, גובר על האינטרס הציבורי בגבייה יעילה, בפרט נוכח חוק חדלות פירעון, ששם את שיקום החייבים כמטרה ראשונה במעלה.
ואולם, הרשם איזן את החלטתו כשקבע כי ההפטר לא יחול על החוב לבנק ויינתן בכפוף לתשלום של 15,000 שקלים ליתר הנושים. לא נפסקו הוצאות.
- בהחלטה לא צוינו שמות עו"ד
עו"ד מורן וקסלבלט
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.