בית המשפט הבהיר כי העובדה שכללי האתיקה מתירים זאת לא פוטרת מהצורך בקבלת היתר להפעלת עסק בדירה לפי חוק התכנון והבניה
בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע לאחרונה עורך דין מהדרום שהסב חלק מדירתו למשרד עורכי דין, בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר לפי חוק התכנון והבניה. השופטת זהר דולב להמן קבעה כי אף שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מאפשרים לעורך דין לייחד חלק מדירת מגוריו למשרד, עדיין הוא נדרש לקבל היתר לשימוש כזה, כמו כל עסק.
הנאשם רכש ב-2003 דירה בת שלושה וחצי חדרים. שנה לאחר מכן, כשקיבל רישיון עורך דין, הוא הציב בסלון דלפק קבלה עם מזכירה, תלה תעודות בחדר העבודה, וכך עבד מדי יום בדירה עד השעה 14:00.
ביולי 2018 הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירות של שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר ובסטייה מתכנית, ושימוש אסור במקרקעין.
הנאשם טען להגנתו כי לא מדובר בעבירה, לאור העובדה שלפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מותר לנהל משרד בדירת מגורים.
מעבר לכך, הוא טען כי פנה אל העירייה כבר בשנת 2004 והודיע לה שהוא מפעיל בדירתו משרד עורכי דין אך העירייה לא הגיבה, וכעשור לאחר מכן פנתה אליו מחלקת הארנונה של העירייה לצורך הסדרת אגרת שילוט. לדבריו, הבין שהוא חשוד בעבירת שימוש חורג רק ב-2017 כשקיבל מכתב התראה. לנוכח השיהוי הרב שחל מאז הודעתו לעירייה על הסבת הדירה למשרד ועד לפתיחת החקירה נגדו, הנאשם טען להגנה מן הצדק.
אתיקה לחוד ובניה לחוד
תחילה דחתה השופטת דולב להמן את טענתו המקדמית של הנאשם לפיה אין צורך בקבלת היתר לשימוש בדירת מגורים כמשרד עורכי דין. היא נימקה שבהתאם לפסיקה, כל עסק שכולל קבלת קהל טעון היתר, ובכלל זה משרד עורכי הדין שהפעיל הנאשם. עוד היא ציינה כי דלפק הקבלה שהוצב בכניסה לדירה והמזכירה שהעסיק הנאשם מעידים על כך שבוצעה קבלת קהל.
בהמשך כתבה השופטת כי הנאשם צודק בכך שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מתירים לייחד חלק מדירת מגורים לשימוש כמשרד עורכי דין, אולם אין בכך כדי להתיר שימוש בדירה המנוגד לחוקים אחרים. היא הדגישה כי גם שימוש בחלק מהדירה כמשרד עורכי דין, כפי שעשה הנאשם, "כפוף לקבלת היתר לשימוש חורג, כאשר על פי התכנית החלה על המקרקעין ייעודם הוא למגורים בלבד".
בתוך כך מתחה השופטת ביקורת על טענת הנאשם לפיה הבין שהוא חשוד רק בשנת 2017. היא ציינה שכבר בשנת 2004 נטען כלפיו שהוא עושה שימוש חורג בדירתו, כך שהיה עליו לברר יותר לעומק האם הפעלת המשרד בדירה חוקית, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח היותו עורך דין.
השופטת הוסיפה שגם אם תניח לזכות הנאשם כי פנה לעירייה ב-2004 ופנייתו לא נענתה, אי-המענה לא מהווה היתר לשימוש החורג.
לבסוף דחתה השופטת את טענת השיהוי שהעלה הנאשם. היא ציינה כי לא הוכח שהנאשם אכן פנה לעירייה ב-2004, והעובדה שחלפו 3 שנים בין פניית מחלקת הארנונה ועד לפתיחת הליכי החקירה אינה מצדיקה את ביטול הליכי האכיפה.
לפיכך הנאשם הורשע בעבירות שימוש במקרקעין ללא היתר.
- ב"כ המאשימה: עו"ד עידו דליות
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלי אלקלעי
עו"ד סברינה ג'הראד עוסקת ב- דיני מקרקעין, תכנון ובניה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.