עצמאי שמנהל הליך חדלות פירעון מצא דרך להתחמק מנושים והפקיד את הכסף אצל בני משפחה. בעוד שהאם תיאלץ להחזיר 170 אלף שקל, השופט פטר את האח מהשבת הכספים
אישה שבנה, המנהל הליך חדלות פירעון, הפקיד לחשבונותיה כספים במטרה להבריחם מנושיו, תצטרך להחזיר מתוכם כ-170 אלף שקלים – כך קבע לאחרונה השופט מנחם שח"ק מבית משפט השלום בבאר שבע. החייב השתמש גם בחשבונו של אחיו הצעיר לצורך ההתחמקות, אך השופט שוכנע כי הדבר נכפה עליו, וכי בנסיבות העניין אין הצדקה לחייב את האח בהשבה.
החייב (35), גרוש פעמיים ועצמאי בתחום השיפוצים ומיזוג האוויר, ביקש לנהל הליך חדלות פירעון בנוגע לחובותיו בתקווה לקבל הפטר, ובפברואר 2023 בית המשפט נעתר לבקשתו. אלא שעד מהרה גילה הנאמן בהליך התנהלות בעייתית מצד החייב, בלשון המעטה.
כך, ארבעה חודשים בלבד לתוך ההליך הודיע הנאמן שהחייב עושה שימוש בחשבונות הבנק של אימו, נהגת אוטובוס שכירה, ואחיו, חייל בשירות סדיר, במטרה להבריח את כספו מנושיו. לדברי הנאמן, בחשבונותיה של האם ב"לאומי" ו"הפועלים" הופקדו בסך הכול 357,532 שקלים, בעוד שבחשבון האח ב"הפועלים" הופקדו 173,769 שקלים.
בקשת הנאמן הייתה להורות לאמו ואחיו של החייב להחזיר את הכספים שהופקדו אצלם. לטענתו, הם האחראיים לאובדן הכספים מקופת הנשייה, זאת בשל הרשאה שנתנו לחייב לעשות שימוש בחשבונותיהם.
מנגד טענה האם שלבנה לא היה גישה לחשבונה ב"הפועלים", בעוד שהחשבון ב"לאומי" רשום אמנם פורמאלית על-שמה, אך משמש בלעדית את בנה. האח, מצדו, סיפר שהחייב ניצל אותו ועשה בו שימוש ככיסוי לפעילותו תוך השתלטות על חשבונו כשהוא צעיר בן 18, וללא ידיעתו. שניהם טענו שאין לייחס להם אחריות להברחת הכספים, וממילא אין לחייבם להשיבם.
"התנהלות חמורה ביותר"
השופט שח"ק קבע כי האם מחויבת להשיב כמחצית מהסכומים שהוכנסו לחשבונותיה, ואילו אחי החייב פטור מהשבת הכספים שהופקדו בחשבונו.
נימוקו של השופט לפטור את האח מאחריות ומהשבה, נגע להתרשמותו כי הלה נאלץ בעל כורחו לשתף פעולה עם מעשיו הפסולים של אחיו הגדול, על רקע גילו הצעיר. "השימוש בחשבון הבנק של האח התחיל כשהיה בן 19 והסתיים כשהיה בן 21. האח אמנם היה בוגר, אך בהחלט צעיר, וניכר שיחסי הכוחות בינו לבין היחיד, אחיו הגדול, לא היו שווים", כתב השופט וקבע: "שימושו של היחיד בחשבון הבנק של האח נעשה למעשה בעל כורחו", ועל כן הוא פטור מהשבה.
אשר לחלקה של האם בהברחת הכספים, התרשם השופט שבניגוד לבנה הצעיר, היא הייתה שותפה פעילה בה, כשאיפשרה לבנה הגדול לעשות שימוש בחשבונותיה ולהפקיד אליהם כספים. הוא חידד שאף בהנחה שהאם לא הייתה מעורבת אישית בפעולות שביצע בנה בחשבונותיה, עצם זה שהסכימה להן מגבש את אחריותה.
לצד זאת הבהיר השופט שעל-פי המצב המשפטי הקיים, לא ניתן לחייב בן משפחה של חייב שהיה מעורב בהברחת נושים, להחזיר כספים שהופקדו אצלו לפני מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות הפירעון. בנסיבות אלה הוא חייב את האם להעביר לקופת הנשייה את הסכומים שהופקדו בחשבונותיה מאז תחילת הליך חדלות הפירעון, בסך 170,030 שקלים.
"התנהלותו של היחיד בהליך זה הייתה חמורה ביותר", כתב השופט לקראת סיום, כשקבע כי לאחר גביית החוב מהאם ההליך יתבטל, והחייב יצטרך לפלס בכוחות עצמו את דרכו לשיקום כלכלי ויציאה מחובות.
- הנאמן: עו"ד אורון קרן
- ב"כ החייב: עו"ד קלי בוטיגה
- ב"כ האם: עו"ד אילן אבירם
- ב"כ האח: עו"ד מתניה אדרי
עו"ד חן דרור
עוסק/ת ב-
חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.