השטח, שהיה שייך במקור לשני אחים, עבר לכ-27 אנשים בירושה. בעוד שקבוצה אחת רצתה למכור אותו ולחלק את התמורה, הקבוצה השנייה ביקשה לשמור על הבעלות. ביהמ״ש קבע: חלוקה פיזית.
שני אחים הורישו לפני כמה שנים את השטח שבבעלותם לצאצאיהם. השותפות הכפויה לא צלחה וגרמה לסכסוך משפחתי שבמסגרתו הגישו ששת יורשי האח הראשון תביעה נגד 21 יורשי האח השני בה דרשו את מכירת השטח כולו וחלוקת התמורה. בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה את התביעה וחילק את השטח פיזית בין הקבוצות.
שטח המריבה נמצא במרכז העיר בני ברק וגודלו כ-4,000 מ״ר. שוויו מוערך בלמעלה מ-100 מיליון שקל. הבעלות בשטח רשומה על שם 27 אנשים, יורשי שני האחים.
בכתב התביעה טענו היורשים שדרשו את המכירה כי לא ניתן לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה פיזית לנוכח מספר השותפים הרב, 27 איש ואישה. הם הוסיפו כי אף אם אפשר לחלק את השטח לשני חלקים לפי התב״ע לא ניתן לכפות עליהם קבלת חלק אחד במשותף. הם הוסיפו כי כל חלוקה בעין תגרום הפסד לכלל השותפים מכיוון שעלויות הבנייה על כל חלק בנפרד גדולות יותר.
בסמוך להגשת התביעה מכרו התובעים את חלקם לשתי חברות נדל״ן ואלה נכנסו בנעליהם.
הנתבעים טענו מנגד כי ניתן לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה פיזית ולכן על בית המשפט להורות על חלוקה בדרך זו. לדבריהם, על רקע הסכסוך המשפחתי הם יזמו את שינוי התב״ע (תכנית בניין עיר) בעירייה. ואכן, העירייה אישרה תב״ע בה חולק השטח לשני מתחמי בנייה זהים תוך קביעה מפורשת שניתן להתחיל בבנייה בכל אחד מהמתחמים בנפרד, כך ששום צד לא יקופח.
לא התנגדו לתכנית
השופט אילן דפדי קיבל את עמדת הנתבעים. הוא הבהיר שלפי החוק על בית המשפט לעשות ככל הניתן לפרק את השיתוף בדרך של חלוקה בעין תוך התחשבות ברצונם של חלק מהשותפים להישאר בעלים בחלק מהשטח.
לקביעת השופט, טענת התובעים כי אין אפשרות לחלק את השטח ל-27 חלקים לא רלוונטית ומטעה. זאת, מאחר שהליכי הפירוק התנהלו בידיעה שהנתבעים כקבוצה מחזיקים יחד ב-50% מהזכויות בשטח ומבקשים לראותם כקבוצה אחת.
עוד כתב השופט כי התובעים לא הגישו חוות דעת להוכחת טענתם כי אם החלוקה תיעשה בעין ייגרמו להם הפסדים. לדבריו, התמונה העובדתית העולה מחוות דעת המומחים שהוגשו בתיק אחרת לחלוטין ומעידה כי חלוקה פיזית היא המהלך החסכוני מבחינת שני הצדדים.
השופט הוסיף כי התובעים היו מודעים לתב״ע שתוכננה מראש מתוך ציפייה שבעתיד יהיה פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין לשני מתחמים. התובעים לא התנגדו לתכנית ואף שילמו שכר טרחה לאדריכל, כך שיש לראותם כמי שהסכימו לחלוקה הגלומה בה.
לפיכך הורה השופט כי פירוק השיתוף ייעשה בדרך של חלוקה בעין בין שתי הקבוצות.
התובעים חויבו בהוצאות ש 50,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד נדל״ן ישראל שוב
- ב״כ הנתבעים: עו"ד ערן פלס, עו"ד אבי פליגלמן, עו"ד ליאור רוב, עו"ד דוד אייזק
עו"ד מריו סלצ'ובסקי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.