השופטת על עיריית רמת גן: מנין הרשות לדרוש "הוצאות גבייה"?

תוך דברי ביקורת חריפים, ביהמ"ש המחוזי בתל אביב אישר תובענה ייצוגית נגד עיריית רמת גן, בגין גביית "הוצאות גבייה" על ידי משרד עו"ד חיצוני, לכאורה בניגוד לחוק. האם גם אתם קיבלתם דרישה כזו?

המבקש לא שילם בזמן את תשלום הארנונה לעיריית רמת גן ולכן קיבל מכתב התראה בדואר רשום ממשרד עורכי דין הפועל בשם העירייה בו נדרש לשלם את החוב בתוספת הוצאות גבייה בסך 33 שקלים.

לייעוץ בתובענות ייצוגיות:

עורך דין תובענות ייצוגיות

המכתב אף הציב אולטימטום לפיו אם החוב לא יסולק בתוך 30 יום תגיש העירייה תביעת חוב להוצאה לפועל.

לאחר שהעירייה לא נענתה לפניותיו, הוא הגיש כנגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב, בה עתר להשבת "הוצאות גבייה" שגבתה ביתר מהתושבים.

המבקש טען כי גביית הוצאות בגין משלוח מכתב "התראה" או "דרישה" ביחס להיטלים שונים מוגבלת בסכום – למכתב בדואר רשום הסכום המרבי הוא 23 שקלים. מאחר שהעירייה ניסתה לגבות 33 שקלים – הרי שהפרה את התקנות.

ובכלל, לשיטתו, הגבייה כשלעצמה אינה חוקית. לדבריו הוצאות הגבייה המותרות היחידות הן ההוצאות הריאליות והסבירות בפועל שהוציאה העירייה בגין הוצאת המכתב, ולא הוצאות "משפטיות".

מנגד, העירייה טענה כי הגבייה היא מנהלית מכוח פקודת המסים גבייה, אולם נשלחה במסגרת גבייה משפטית לצורך הגשת תובענה בלשכת ההוצאה לפועל. כמו כן, העירייה טענה שלא מדובר בחיוב בתשלום אלא בבקשת "תשלום רצוני".

עוד נטען, בין היתר, כי תובענה ייצוגית אינה הדרך המתאימה, כיוון שהקבוצה התובעת אינה הומוגנית מאחר שכל מקרה ייחודי ומעלה שאלות פרטניות.

תשלום בהתנדבות?

השופטת יהודית שיצר סברה כי מכתב ההתראה התייחס בבירור לכל הפחות גם לגבייה מנהלית, כיוון שנכתב בו כי "יש לראות במכתבי זה גם דרישת תשלום, עפ"י סעיפים 306-320 לפקודת העיריות [נוסח חדש]".

השופטת הבהירה כי רשות מקומית איננה רשאית לפעול לגביית אותו חוב בו זמנית בשני המסלולים – גם המנהלי וגם המשפטי – אלא עליה לבחור לעצמה באיזה מסלול לפעול.

"לפיכך, מבלי להכריע בשאלה האם מכתב ההתראה הוא רק פעולה של הרשות במסלול המנהלי, או שמא מכתב התראה זה מהווה פעולה גם במסלול המשפטי וגם במסלול המנהלי בעת ובעונה אחת, אפילו נניח שמכתב ההתראה מהווה כפל מסלולים, המסקנה היא ..... המכתב מנוגד לחוק", קבעה השופטת.

לכן, השופטת העריכה שיש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה, ולכן אישרה את הבקשה.

בנוסף, השופטת הבהירה כי דווקא תובענה ייצוגית היא הדרך המתאימה לבירור העניין, בשל סכומה הנמוך של התובענה וריבוי התובעים האפשרי, ואף לצורך הרתעת רשויות ציבוריות.

"לכאורה, תמוה ביותר, כיצד זה רשות ציבורית, שמחויבת בחובות הגינות ותום לב מוגברות, רשאית לדרוש מהנישום כל סכום עבור הוצאות הגבייה, למרות שהוא חורג מהסכום המקסימלי הנקוב בתקנות הגבייה, ולמרות שהסכום לא בהכרח מגיע לרשות הציבורית, מניין נוטלת לעצמה הרשות סמכות לדרוש תשלומים מחד, ומאידך לטעון שהתשלום הוא 'רצוני' – כלומר בהתנדבות", כתבה השופטת בהחלטתה.

בהקשר זה השופטת הוסיפה שכשמשרד עורכי דין פרטי מייצג רשות ציבורית עליו לנהוג בהתאם לנורמות החלות עליה.

השופטת חייבה את העירייה בהוצאות המבקש בסך 10,000 שקל, והורתה לה לפרסם הודעה בדבר בעיתונות.

• ב"כ המבקש: עו"ד ערן פלסר
• ב"כ המשיבה: עו"ד שמואל אורן, עו"ד אמיר מורצקי

* עורכת דין ענת צבי ממשרד עו"ד אבן דוד, צבי ושות' עוסקת בתביעות ייצוגיות

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.