השכנים העוינים סירבו להסיר דודים שהתקינו על הגג של השכן שלהם והפכו את החצר המשותפת לגינה וחנייה פרטית. השופטת: "ראו ברכוש המשותף בבניין כרכוש שלהם והתנהלו כמי שזכאים לעשות בו ככל העולה על רוחם"
שופטת בית משפט השלום בחיפה תמי לוי יטח חייבה לאחרונה זוג שבבעלותו 4 דירות בבית משותף בעיר לסלק דודים שהציבו על גג שמוצמד לדירה בקומה העליונה ולהימנע מכל פעולה ששוללת מהשכנים גישה לרכוש המשותף ולגינה. בנוסף ישלמו בני הזוג לבעלי שתי דירות בבניין פיצויים של כ-87,000 שקלים על עגמת הנפש שנגרמה להם ועבור השימוש בגג ובגינה. בפסק הדין נקבע כי הזוג עשה ברכוש המשותף ככל העולה על רוחו והשליט בבניין אווירה עכורה.
ב-2018 הגישו אח ואחות שבבעלותם שתי דירות בבניין תביעה באמצעות עו"ד אילן גולדנברג נגד בעלי 4 הדירות האחרות. בתביעה הם ביקשו צווים שיורו להם לסלק דודים ומתקנים שהציבו על גגו של האח וברכוש המשותף תוך הסגת גבול, ופיצויים של כ-452,000 שקלים עבור השימוש שעשו ברכוש זה ללא הסכמתם ועל עגמת הנפש שנגרמה להם נוכח התנהלות עוינת שלוותה באיומים והטרדות.
הנתבעים, שיוצגו באמצעות עו"ד אלון אייל, טענו כי הגג הוא רכוש משותף ומכל מקום את הדודים הציבו בהסכמת בעל הדירה הקודם ובהתאם לנוהג רב שנים. עוד נטען כי השימוש בחלק מהחצר המשותפת הותר להם בפשרה שגובשה עם הדיירים הקודמים והתובעים יכולים להשתמש בחלק האחר ללא הפרעה אבל לא מעוניינים בכך. הנתבעים אף הכחישו את הטענות לגבי התנהלותם וטענו כי מנסים "לתפור להם תיק".
איומים, הטרדות וגידופים
אבל השופטת תמי לוי יטח קבעה כי הנתבעים אכן השתלטו על חלק מהגג ששייך לתובע, מנעו מהתובעים ומהדיירים הקודמים בבניין להשתמש בחלק מהחצר המשותפת שלא כדין והשתמשו באיומים, הטרדות וגידופים תוך השלטת אווירה עכורה בבניין.
השופטת ציינה כי "הנתבעים ראו ברכוש המשותף בבניין כרכוש שלהם והתנהלו כמי שזכאים לעשות בו ככל העולה על רוחם, ללא צורך בקבלת הסכמת יתר הדיירים ובכללם התובעים. הנתבעים השתלטו על מרבית הרכוש המשותף בבניין, המשיכו להתקין מתקנים על גג המוצמד לדירת התובע, גם לאחר הבעת התנגדותו וביצעו עבודות ברכוש המשותף מבלי שקיבלו הסכמה מיתר בעלי הדירות".
בין היתר הבהירה שופטת בפסק הדין כי גם אם בעל הדירה הקודם אישר לנתבעים להציב דודים על הגג, מה שלא הוכח, מרגע שהתובע הפך לבעל הדירה והודיע להם שהוא מתנגד לכך היה עליהם להסיר אותם והשארתם מהווה הסגת גבול.
באשר לחצר, נקבע כי בהליך שהתנהל מול המפקחת על המקרקעין הגיעו בעלי הדירות דאז להסכמה כי הנתבעים יוכלו להמשיך להשתמש בחלק ממנה אבל יותירו חלק כגינה משותפת. למרות זאת, הנתבעים לא ביצעו את הוראות פסק הדין של המפקחת והמשיכו להשתלט גם על השטח המשותף, הפכו את השטח לגינה וחניה פרטית ומנעו מהתובעים והדיירים האחרים שימוש סביר.
לאור קביעות אלה, הוציאה השופטת צווים שמחייבים את הנתבעים לסלק את המתקנים שלהם מהגג של התובע ולהימנע מכל פעולה שמונעת שימוש בחצר המשותפת, בחדר האחסון של הבניין ובגג הממ"ד. בנוסף, הם חויבו לשלם לתובעים פיצויים של 61,665 שקלים עבור דמי שימוש בגג ובגינה ועל עגמת הנפש שנגרמה להם בשל התנהלותם הבריונית. בנוסף חויבו הנתבעים בהוצאות משפט, שכר טרחת שמאית ושכר טרחת עורך דין של כ-26,000 שקלים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.