הסכם הגירושים העניק לאיש זכות ראשונים ברכישת הנכס בכפוף להצגת אישור למשכנתה תוך חודש, אך הוא איחר. בקשתו לסטות מההסכם כדי ש"לא לזעזע את עולמן של בנותיו" נדחתה
בית המשפט למשפחה בחדרה קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם גירושים שהגישה קיבוצניקית נגד בעלה לשעבר. ההסכם העניק לבעל אפשרות לקנות את חלקה של האישה בבית שבקיבוץ, אך זאת בכפוף להצגת אישור עקרוני למשכנתה תוך 30 ימים מאישור ההסכם בבית המשפט – אחרת, הוא יימכר בשוק החופשי. הבעל אכן התעכב ובנסיבות אלה קבעה השופטת עינת גלעד משולם שהוא ייאלץ למצוא לו ולבנותיו מקום מגורים חלופי.
התובעת והנתבע היו נשואים במשך כ-18 שנה והביאו לעולם שלוש בנות, כיום בנות 12, 16 ו-17.5. בשלב מסוים יחסיהם התערערו, כאשר החל מיוני 2022 הבעל והבנות מתגוררים בבית שבקיבוץ, ואילו האישה גרה בגפה בדירה שכורה.
מספר חודשים אחרי פרידתם חתמו הצדדים על הסכם המעניק לבעל זכות ראשונים ברכישת הבית המשותף, אשר שוויו מוערך ב-4,650,000 שקל. הזכות לא ניתנה בחלל ריק אלא הותנתה בכך שהאיש יציג תוך חודש ממועד אישור ההסכם – כלומר עד אמצע אוקטובר 2022 לכל המאוחר – אישור עקרוני מהבנק לקבלת משכנתה, אחרת הבית יצא למכירה בשוק החופשי.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי אשתקד סיפרה האישה שבעלה לשעבר לא עמד בחובתו לפי ההסכם ולא הציג אישור עקרוני למשכנתה במועד, כך שיש להורות על אכיפת ההסכם ועל פירוק השיתוף בבית בדרך של מכירתו למרבה במחיר.
מנגד טען האיש שדווקא גרושתו היא שהפרה את ההסכם, שכן היא סירבה לחתום על מסמכים לצורך העברת הזכויות בבית על-שמו – עניין המהווה תנאי להעברת כספי המכירה אליה. בתוך כך סיפר האיש כי גרושתו אשפזה את עצמה מרצון במוסד למתמודדי נפש, תוך שהיא ממאנת להתקדם עם השלמת העסקה.
הנתבע הודה אמנם שאיחר עם הצגת האישור למשכנתה, אלא שלשיטתו מוצדק לסטות מהוראות ההסכם ולקבוע שהוא ובנותיו יישארו לגור בבית על מנת "שלא לזעזע את עולמן".
הסכם מקיף וברור
ואולם השופטת גלעד משולם דחתה את בקשת האב. לדבריה, שינוי הסכם גירושים שאושר בבית המשפט אינו עניין של מה בכך ובררת המחדל היא שיש לקיימו ככתבו וכלשונו.
"לשון ההסכם נהירה", כתבה השופטת. "הוא משרטט מתווה של שתי חלופות לפירוק הנכס: האחת, רכישת זכויות האישה בנכס על ידי האיש בתנאים כמפורט בהסכם. השנייה, פירוק שיתוף ומכירת הנכס לצד שלישי. ככל שמתקיימת החלופה הראשונה אזי היא שומטת את החלופה השנייה. ברם ככל שלא מתקיימים התנאים המגבשים את החלופה הראשונה נכנסת לתוקף החלופה השנייה".
בתוך כך השופטת דחתה את ניסיון הבעל להיתלות במחדלי גרושתו לחתום על מסמכים שיעבירו אליו את הבעלות על הבית, שכן על-פי ההסכם הצגת האישור למשכנתה הינה חובה קודמת להעברת הבעלות ועומדת בפני עצמה. כישלון הבעל מלעמוד בהתחייבותו "מפעיל" למעשה את הסעיף בהסכם שמאפשר לאישה לעתור לפירוק שיתוף בנכס.
גם טענת הבעל לפיה טובת בנותיו מחייבת את הישארותו עמן בבית, נדחתה. השופטת נימקה שמדובר בהסכם מקיף המשקלל אף את טובת הבנות, ומכל מקום הן כבר יחסית בוגרות כך שהטענה בדבר "טלטול עולמן", תמוהה. מה גם שהן כבר גרו בשכירות לפני שהוריהן עברו לבית נשוא התביעה.
לפיכך השופטת הורתה על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו למרבה במחיר, ועל חיוב הנתבע בהוצאות גרושתו בסך 6,500 שקל.
- ב"כ האישה: עו"ד מיכל מוזס
- ב"כ האיש: עו"ד פרי-אל ברוורמן
עו"ד אביחי ורדי עוסק/ת ב- נחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.