93 מתוך 94 הדירות כבר הסכימו לפרויקט הריסה ובנייה של 530 יחידות דיור. השופט מינה עו"ד לחתימת הדירה האחרונה, חרף מחלוקת ביחס לבעלות עליה
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שמיזם פינוי-בינוי רחב היקף בחדרה ייצא לדרך, וזאת למרות התנגדות אחת הדירות לחתום. מדובר בדירה שקיימת מחלוקת בין שניים בנוגע לבעלות עליה, אלא שלדברי השופט איל באומגרט - זו אינה סיבה לתקוע מקלות בגלגלי הפרויקט, תוך הסבת נזקים אדירים ליזמית ולבעלי הדירות האחרים.
ב-2022 התקשרו רוב ככל בעלי הדירות במתחם המגורים נשוא ההליך - ברחובות דויד שמעוני וצפרא אשר בחדרה - בהסכם פינוי-בינוי עם יזמית. אלא שדירה אחת, המהווה סלע מחלוקת בין שניים, הביאה לתקיעת הפרויקט: בעוד הבעלים בטאבו טען שהיא שלו, האחר התעקש שהיא נמכרה לו, והוא אף מתגורר בה למשך 50 שנה, כך שהיא שייכת לו.
את תומכי הפרויקט המחלוקת בנוגע לבעלות על "דירת המריבה" לא עניינה, והם פנו לבית המשפט בבקשה לצו עשה לצורך קידום הפרויקט, ומינוי גורם שיחתום במקום הניצים. לטענתם מדובר במתחם מגורים מט ליפול אשר נבנה בשנות החמישים ואינו עומד באף תקן מודרני, כך שקיימת דחיפות לזרז את הפינוי-בינוי.
מנגד טענו הטוענים לבעלות על דירת המחלוקת, שצריך קודם כל להמתין להכרעה למי מהם היא שייכת. בתוך כך העלו השניים דרישות בנוגע לתמורות שלשיטתם מגיעות להן בפרויקט: בעוד אשת הבעלים הרשום של דירת המריבה, שהלך לעולמו, טוענת כיורשת שלו לזכאות של 2-3 דירות בגודל 135 מ"ר כל אחת; הצד השני גורס שמגיעות לו לא פחות מ-6 דירות כאלה.
הכרעה תיקח שנים
אבל השופט באומגרט קבע שאין לתת למחלוקת בנוגע לדירת המריבה לתקוע מקלות בגלגלי הפרויקט, אלא יש להוציאו לפועל בהקדם.
"אין לאפשר מצב בו מיזם שבמסגרתו אמורים 93 בעלי זכויות בדירות לשפר את מגוריהם ואת ביטחונם האישי, יעצור מלכת עקב מחלוקת למי הזכויות בדירת המריבה והיקפן. כמו כן, אין להלום פגיעה ביזמים המבקשים להקים מתחם המונה 530 דירות. הנזק שייגרם לבעלי הזכויות בדירות וליזמים הוא אדיר, וניתן לקבוע בנקל שהמשיבים לא יוכלו לשאת ולו בחלקו", כתב השופט.
בתוך כך הוא הבהיר שתומכי הפרויקט הוכיחו זכות לכאורה לקבלת תביעתם, כך שיש להיעתר לבקשתם לקידום המיזם באמצעות סעד זמני. לדבריו, עצם העובדה שרוב מוחלט מבעלי הדירות חתמו על הסכם הפינוי-בינוי, לצד ראיות המלמדות על כדאיותו הכלכלית של הפרויקט ועל התמורה ההוגנת לדיירים, פועלות לטובת קבלת הבקשה.
אשר להתנהלות בנוגע לדירת המריבה קבע השופט שהיא חסרת תום לב, שכן אם הצדדים מעוניינים לטעון נגד נכונות המרשם - עליהם לפעול בערוצים המתאימים, ולא בהליך הנוכחי. ספציפית לגבי הבעלים שאינו רשום הגיע השופט למסקנה שמטרתו בפועל היא לעכב את המיזם במטרה להשיא לעצמו תמורה מיטבית, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
"אין כל טעם ראוי להמתין עד לקביעת בית המשפט, בהליך המקביל, בעניין הבעלות בזכויות בדירת המריבה. הליך מקביל זה ייארך שנים רבות", הדגיש השופט. לצד זאת הוא קבע שלצורך שמירה על זכויות בעלי המחלוקת, תישמרנה להם שלוש דירות תמורה כבטוחה, עד להכרעה סופית בעניינם.
בסופו של יום מינה השופט עורכת דין שתחתום במקום בעלי המריבה על מסמכי הפינוי-בינוי, ובכך למעשה נתן אור ירוק לביצוע הפרויקט רחב ההיקף. הסרבנים חויבו לשלם לתומכים הוצאות בסך 70,000 שקל.
- ב"כ המבקשים: עו"ד רותם מדואל ועו"ד שגיא אהרון
- ב"כ המשיבה 6: עו"ד אמיר דאוד ועו"ד יהושע שלמה לוי
- ב"כ המשיב 7: עו"ד אילן ציאון
עו"ד און איל ינקו
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.