ויתרה על כתובה של 5 מיליון ש' בהסכם – והתחרטה

האישה טענה כי הסמכות לדון בכתובה נתונה רק לרבני ומשכך הוויתור שאושר בביהמ"ש למשפחה לא נחשב. אולם בית הדין הגדול קבע כי ההסכם תקף כמכלול נוכח הסכמתה המודעת לוויתור והעובדה שחלקו כבר קוים.

בית הדין הרבני בחיפה דחה לפני כשנה וחצי בקשת אישה לדון בזכאותה לכתובה של 5 מיליון שקל נוכח העובדה שוויתרה עליה בהסכם גירושין שנכרת בינה לבין בעלה לשעבר בבית המשפט למשפחה. לאחרונה דחה בית הדין הגדול ערעור שהגישה על פסיקה זו תוך שהבהיר כי אף שבית המשפט למשפחה לא מוסמך לדון בכתובה – עניין הנתון לסמכותו הבלעדית של הרבני – ההסכם שריר וקיים מכוח הסכמת הצדדים והעובדה שכבר יישמו את רוב חלקיו.

בני הזוג התגרשו ב-2017 בהתאם לתנאי הסכם גירושין שאושר בבית המשפט למשפחה. למרות העובדה שאחד מתנאי ההסכם היה כי האישה מוותרת על כתובה בסכום של 5 מיליון שקל, ביקשה האישה במועד סידור הגט כי בית הדין הרבני ידון בזכאותה לקבלת הכספים.

אלא שבית הדין האזורי קבע כי כל עוד הסכם הגירושים תקף הוא אינו יכול לדון בתביעת הכתובה. במילים אחרות, הובהר לאישה כי אם ברצונה לבטל את הוויתור על הכתובה עליה להגיש תביעה לביטול ההסכם כולו.

בערעור שהגישה על פסק דין זה טענה האישה בין היתר כי הוויתור שלה בהסכם כלל לא תקף נוכח העובדה שבית המשפט למשפחה לא מוסמך לדון בעניין הכתובה המסור לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני.

מנגד טען בעלה לשעבר כי כל סעיפי ההסכם המאושר תקפים, לרבות הוויתור על הכתובה. עוד הוא טען כי האישה ממילא מנועה מביטול ההסכם כיוון שתביעה שהגישה לביטולו נדחתה בהסכמה.

המחילה תקפה הלכתית

נשיא בית הדין הגדול והרב הראשי לישראל דוד ברוך לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב א' אהרון כץ החליטו לדחות את הערעור.  

בפסק הדין נכתב כי האישה צודקת בטענתה כי בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה שמוסמכת לדון בחיוב כתובה, ואולם עדיין אין בכך כדי לפגוע בתוקפו של הסכם הגירושין.

הדיינים הסבירו כי מדובר בהסכם שגובש בין הצדדים ואושר לאחר שבית המשפט התרשם כי שניהם עומדים מאחוריו. משכך, גם אם אישור סעיף הכתובה לא היה בסמכותו החוקית הרי שהייתה הסכמה מודעת ומוחלטת בין הצדדים בנושא הכתובה "ולכן אף אם סעיף המחילה בהסכם אינו תקף חוקית שכן לא אושר כדין, המחילה גופה – תקפה הלכתית (וממילא גם חוקית)".

הדיינים הוסיפו כי קבלת הטענה שהאישה רשאית לחזור בה מהוויתור על הכתובה משמעותה הפרת סעיף בהסכם תקף ומאושר שיש לראות בו כמכלול נוכח הוויתורים וההסדרים ההדדיים והשלובים שנקבעו בו – פסיקה שאינה מתאפשרת מטעמיים חוזיים והלכתיים גם יחד.

יותר מזה, הבעל לשעבר כבר קיים את חיוביו לפי ההסכם –  הוא נתן לאשתו גט וביצע את חלוקת הרכוש –ולפיכך גם האישה חייבת לקיים את חלקה בהתחייבויות. "כיוון שההסכם התבצע בשאר חלקיו הרי הוא מחייב את הצדדים להשלימו בכל חלקיו", נכתב.

לפיכך נקבע כי ההסכם תקף על כל חלקיו, לרבות הוויתור על הכתובה.

• ב"כ המערערת: טו"ר אברהם גולובנציץ, עו"ד אביבית אמסטר־מטרי
• ב"כ המשיב: גיא אופיר, עו"ד לענייני משפחה

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.