זוכה מאישום בנהיגה בשכרות: המדינה לא הוכיחה שה"ינשוף" תקין

הנהג טען כי לא היה שיכור ויצא נגד ואמינות תוצאות הבדיקה. המדינה לא הציגה ראיות מספקות לתקינות המכשיר באותו מועד, והשופט זיכה את הנאשם.

סגן נשיאת בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, השופט אלון אופיר, זיכה נהג שהואשם בנהיגה בשכרות לאחר שקבע כי "איכות הראיות שהציגה המדינה בתיק זה ומשקלן אינו מבסס את הנטען כלפי הנאשם בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר...".

בכתב האישום נטען כי בדגימת אוויר נשוף של הנהג נמצא ריכוז אלכוהול של 250 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף (כאשר החוק מתיר 50 מיקרוגרם לכל היותר, ביחס לגילו של הנאשם).

הנאשם הודה רק בכך שנהג, והעלה טענות נגד תקינות מכשיר הינשוף, מיומנות השוטר שהפעיל אותו, ואמינות התוצאה. בין היתר, ההגנה טענה כי מסמך "פלט בקרת כיול יומית" (מעין בדיקה יומית שעורכים למכשיר בתחילת משמרת) אינו חתום על ידי מי שערך אותו, ולכן לא ניתן להגישו כראייה לבית המשפט. לכן נטען כי לא הוכח שהמכשיר הספציפי עבר "כיול יומי", ועמד בתנאי תקנות התעבורה בדבר "בדיקת כיול יומית" בתחילת ובסיום משמרת.

עוד נטען מטעם הנאשם כי לא נמצא מסמך שמעיד כי בוצעה בדיקת "תקינות תקופתית" למכשיר שבאמצעותו בוצעה המדידה. זאת, לטענת ההגנה, בניגוד לפסיקות בית המשפט העליון, לפיהן על מנת להרשיע בעבירה המבוססת על מכשיר אלקטרוני, המדינה חייבת להוכיח בין השאר כי המכשיר המודד עבר בדיקה תקופתית אחת לחצי שנה. מכאן שתקינות המכשיר לא הוכחה.

מטעם התביעה העידו שלושה שוטרים. בנוגע לדוח הכיול, המדינה טענה כי הוא אמנם לא היה חתום, אולם ישנם מסמכים אחרים המעידים על תקינותו והפעלתו בהתאם לנהלים, וכן הפנתה לעדות של אחד השוטרים שאמר כי בתחילת כל משמרת הוא מוודא ש"הכל תקין".

עוד נטען כי לפי בית המשפט העליון, מכשירי ינשוף מפיק תוצאות אמינות.

די בחסרון אחד

השופט אופיר סקר את שני פסקי הדין של בית המשפט העליון אשר קבעו קביעות מנחות בשאלת "הנטלים" בהם צריכה התביעה לעמוד בכל הקשור למכשיר מדידה אלקטרוני, והבהיר כי אכן "כל מכשיר אלקטרוני אותו מפעילה משטרת ישראל לצורך אכיפת עבירת תעבורה (בין אם מדידת מהירות, בין אם תיעוד מעבר צומת באור אדום ובין אם מדידת אלכוהול) עובר בדיקת תקינות תקופתית אחת לחצי שנה במעבדה, ובדיקה זו מתועדת ברישומי המשטרה."

בתוך כך השופט הזכיר כי הנאשם לא טען טענות נגד אמינותו הכללית של "הינשוף", אלא נגד תקינותו וכיולו של המכשיר הספציפי שבו בוצעה המדידה שעל בסיסה הוא מואשם.

מאחר שהמדינה לא הציגה תעודת כיול יומי חתומה בידי מי שערך אותה, ואף לא תעודה המעידה שהמכשיר עבר בדיקת תקינות תקופתית, השופט קבע כי המדינה לא עמדה בנטל הראייתי להוכחת תקינות המכשיר.

בתוך כך השופט הבהיר כי "די בחסרונו של אחד הנתונים לעיל כדי לפסול את הנתון המדיד שהציגה המדינה בהישען על בדיקת הינשוף בפרשה זו."

• ב"כ המאשימה: לא צוין
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלמוג אזולאי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין