בית המשפט לתעבורה קיבל באחרונה את בקשת הנהג, שהואשם ב-2012 בנהיגה בשכרות, שיש לזכותו כבר באמצע ההליך מאחר שהתביעה לא צירפה את "תעודת הבלון" של המכשיר.
בכתב אישום שהוגש נגד האיש באוגוסט 2012 נטען שכחודש קודם לכן נתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול. לטענת המדינה, בבדיקת "ינשוף" שנערכה לו נמצא ריכוז גבוה מהמותר של אלכוהול.
הנאשם כפר במיוחס לו וטען שהמכשיר שבאמצעותו נערכה לו הבדיקה לא היה תקין שכן בלון הגז המחובר אליו לא נבדק כנדרש.
לנוכח טענות אלה השופט טל פרי מבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הורה למאשימה לצרף לכתב האישום את "תעודת הבלון" – תעודה שמוצמדת לבלון הגז המחובר למכשיר הינשוף ומכילה מידע על ערכים המצויים במיכל וכן תצהיר של מי שערך את התעודה.
בתום "פרשת התביעה" (לאחר שהתביעה הביאה את כל ראיותיה) ביקש הנאשם לזכותו כבר בשלב זה מבלי שיצטרך "להשיב לאשמה" (להביא ראיות המוכיחות את חפותו) מאחר שלדבריו גם אם ראיות התביעה יתקבלו במלואן הן אינן מספיקות לביסוס הרשעה.
הנאשם טען שהתביעה הסתירה ראיות ובעיקר את תכולת בלון הגז ולהגנה לא ניתנה אפשרות לבחון זאת.
הוא הוסיף שתקינות המכשיר לא הוכחה מכיוון שטכנאי המעבדה שהעיד מטעם התביעה לא היה הטכנאי האחרון שטיפל במכשיר והוא טופל בהמשך על ידי טכנאי אחר.
המאשימה התנגדה לבקשה וציינה שהגישה לבית המשפט את פלטי מכשיר הינשוף ומדובר במכשיר אמין ותקין. היא הוסיפה שלא נמצאו פגמים בעדות עדי התביעה והוכחו מיומנות המפעיל, כיול המכשיר ותקינותו.
תעודה לא רלוונטית
אך השופט פרי החליט לקבל את הבקשה. הוא הסביר שאמנם לאחר שהנאשם כפר בתקינות המכשיר המאשימה תיקנה את כתב האישום והוסיפה את תעודת הבלון לרשימת עדי התביעה.
ואולם לדבריו, מן הראוי היה שהיא תטרח להגיש את תעודת הבלון הספציפי ששימש לבדיקת הנאשם אך היא לא עשתה כן, והגישה תעודה לא רלוונטית. הוא הוסיף שהיא גם לא הגישה תצהיר מטעם היצרן המאשר את תקינות המכשיר.
השופט ציין עוד שמפעיל המכשיר שביצע את הבדיקה לנאשם אמנם הובא לעדות אך אישר בחקירתו הנגדית שבכלל לא קרא את התעודה ולכן לא ניתן להסתמך על הרישומים שערך כהוכחה לנתוני המכשיר.
"במקום בו כפרה ההגנה בתקינות המכשיר, ובפרט בכיולו, מוטל על התביעה להוכיח תקינות של המכשיר בין היתר באמצעות הגשת תעודת הבלון ששימש את המפעיל לביצוע בדיקת אימות הכיול היומי", כתב השופט והוסיף שבהעדר ראיה לכיול המכשיר נותר ספק אם פלט הבדיקה משקף באופן נכון את ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם.
גם הבדיקה הכללית שנעשתה לנאשם העלתה שלא היה לו כלל ריח של אלכוהול, הופעתו הייתה מסודרת, עמד יציב והגיב לעניין.
השופט סיכם שבמצב זה ראיות התביעה אינן מוכיחות את אשמתו של הנאשם, גם לא לכאורה, ואף אם יינתן להן מלוא המשקל לא ניתן לקבוע על בסיסן מעבר לספק סביר שהוא היה שיכור או תחת השפעת אלכוהול. בנסיבות אלה קבע השופט שהנאשם לא צריך להשיב לאשמה וזיכה אותו מחמת הספק.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד אסף שמיר
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.