בכתב האישום שהוגש נגד הנהגת, שבחרה לצאת מתחנת דלק ביציאה לא מוסדרת ופגעה ברוכב אופנוע, יוחסו לה עבירות תעבורה שונות. הנהגת טענה כי לא יכולה הייתה להבחין ברוכב האופנוע, ביהמ"ש קיבל את טענתה – וזיכה אותה.
התאונה אירעה ביולי 2013. הנהגת נכנסה עם רכבה לתחנת דלק ברחוב בית לחם בירושלים והחליטה לצאת ממנה שלא דרך היציאה המוסדרת אלא סמוך לכניסה, כדי לצאת לכביש דו-סטרי. במקום לא היה שילוט האוסר על יציאה או פנייה שמאלה אל הכביש.
עברתם תאונת דרכים?
פנו ל- עו"ד תעבורה
האישה וידאה שהדרך מצד ימין פנויה, ולאחר שרכב מסחרי שהגיע מצד שמאל עצר כדי לאפשר לה לפנות, היא פנתה שמאלה והתנגשה באופנוע.
כתוצאה מההתנגשות, הועף רוכב האופנוע מספר מטרים באוויר ונחבל, ולכלי הרכב המעורבים נגרמו נזקים.
רוכב האופנוע סיפר שנסע במהירות נמוכה, וכי שניות ספורות לפני התאונה החל לעקוף את הרכב המסחרי, מבלי לחרוג לנתיב הנגדי.
לדבריו, המסחרית בלמה בזמן העקיפה, והוא לא הספיק לעצור לפני שהתנגש ברכב של האישה, שהיה במרחק אפסי ממנו.
בוחן התנועה המשטרתי שהגיע למקום ציין כי לא הייתה מניעה חוקית לצאת שמאלה מהכניסה לתחנת דלק או מהחצרים הסמוכים לה, אך הוסיף כי לשיטתו הנהגת אשמה בתאונה מכיוון שבניגוד לתקנות התעבורה, לא אפשרה זכות קדימה לרוכב האופנוע.
האישה נחקרה במשטרה והוחלט להגיש נגדה כתב אישום לבית משפט לתעבורה בירושלים, שייחס לה עבירות של אי מתן זכות קדימה ביציאה מחצרים, רשלנות והתנהגות הגורמת לנזק.
הנאשמת טענה לחפותה, וציינה כי ההתנגשות התרחשה בעקבות צורת נהיגתו של רוכב האופנוע, שנסע במהירות תוך סטייה לנתיב הנגדי על מנת לעקוף את הרכב המסחרי.
לדבריה, התאונה התרחשה לאחר שכמעט השלימה את הפנייה באופן מלא, ולא הייתה לה אפשרות להימנע ממנה.
נהגת הרכב המסחרי הוזמנה לעדות, ומסרה את גרסתה לאירוע, לפיה הבחינה לראשונה בנאשמת כשזו ניסתה לפנות שמאלה – מהתחנה לכביש.
לדבריה, מכיוון שהנאשמת נראתה לה חסרת ביטחון, היא עצרה את רכבה כדי לאפשר לה לפנות. בו בזמן רוכב האופנוע סטה מנתיבו כדי להצליח לעקוף את המסחרית גדולת הממדים, ואז הנאשמת פגעה בו.
לא התרשלה
השופטת שרית זוכוביצקי-אורי קיבלה את העדות הזו, ולאחר ששמעה את טענות הצדדים, קבעה שהנאשמת פנתה שמאלה כדין, שכן לא היה כל איסור לעשות זאת. מעדותו של רוכב האופנוע, שסיפר כי הבחין ברכב הפוגע ממש רגע לפני ההתנגשות, הסיקה השופטת כי שדה ראייתו היה מוגבל בזמן ביצוע העקיפה.
לכן, הנאשמת לא יכולה הייתה לתת לרוכב האופנוע זכות קדימה, אף שלפי תקנות התעבורה הנאשמת הייתה אמורה לעשות זאת, כיוון שלא יכולה הייתה לראות את האופנוע עוקף את המשאית בנתיב הנגדי, וגם לא לצפות התרחשות כזאת.
לפיכך, פסקה השופטת כי הנאשמת לא התרשלה בנהיגה והחליטה לזכות אותה מהמיוחס לה בכתב האישום.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד שלמה ערד עוסק בדיני תעבורה ותאונות דרכים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.